ליקוטי מוהר"ן

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

ליקוטי מוהר"ן
סוגספר
מחבר רבי נחמן מברסלב
מלקט / עורך רבי נתן מברסלב
דפוס ראשון חלק א: אוסטרהא, תקס"ח (1808); חלק ב (תנינא): מוהילוב, תקע"א (1811)
טקסט מלאלקריאת הספר

ליקוטי מוהר”ן הוא החיבור המרכזי של רבי נחמן מברסלב והיסוד שעליו נשענת תורת חסידות ברסלב כולה. הספר מכיל את התורות (הדרשות) שאמר רבי נחמן לחסידיו, ורובן נרשמו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. שאר ספרי ברסלב, ובהם ליקוטי עצות, ליקוטי תפילות וליקוטי הלכות, נבנו במידה רבה על יסוד הספר הזה.

מבנה

הספר נחלק לשני חלקים. החלק הראשון, המכונה לעיתים “קמא”, כולל 286 תורות. החלק השני מכונה “ליקוטי מוהר”ן תנינא”, כלומר החלק השני, ונדפס לאחר פטירת רבי נחמן, וכולל 125 תורות. התורות שונות זו מזו מאוד באורכן: יש תורות ארוכות הנפרשות על פני עמודים רבים ומחולקות לסעיפים, ויש קצרות של שורות ספורות בלבד.

רבות מהתורות נאמרו בכינוסי החסידים אצל רבי נחמן בשבתות ובמועדים, ובראשם ראש השנה. בחלק מן התורות מציין רבי נתן שהן “לשון רבינו”, כלומר נכתבו בידי רבי נחמן עצמו, ואילו את רובן העלה רבי נתן על הכתב מזיכרונו ואחר כך הראה אותן לרבו.

מקורות התורות

התורות מיוסדות על מאמרי חז”ל ועל ספרי קבלה, ובהם הזוהר, תיקוני זוהר, ספרא דצניעותא וכתבי האר”י. הספר נחשב לקשה להבנה גם לתלמידים מתקדמים, ולפי מסורת ברסלב אי אפשר לחבר לו פירוש פשוט, משום שהבנתו דורשת בקיאות רחבה בתנ”ך, בתלמוד, בזוהר ובקבלה. עם זאת יש בו מה ללמוד גם ברמת המתחילים. ליקוטי מוהר”ן הוא הספר הנלמד ביותר בחסידות ברסלב.

תוכן וסגנון

תורה טיפוסית בליקוטי מוהר”ן פותחת בפסוק או במאמר חז”ל, ומשם עוברת בין מקורות מן המקרא, התלמוד, המדרש, הזוהר וכתבי האר”י. היא קושרת מושגים רבים זה בזה, ולבסוף חוזרת אל הפסוק שבו פתחה ומפרשת אותו לאור הדברים. לצד העיון הקבלי, רוב התורות מסתיימות בהדרכה מעשית בעבודת ה’.

בין הנושאים החוזרים בספר: מקומו של הצדיק, התבודדות ותפילה, שמחה, אמונה פשוטה, תשובה, ניגון, ואזהרה מפני ייאוש ומפני מחקר פילוסופי.

תורות מוכרות

כמה תורות מן הספר נעשו מוכרות במיוחד, וחלקן נעשו לשירים ולפתגמים:

הדפסות

החלק הראשון נדפס באוסטרהא בשנת 1808, עוד בחייו של רבי נחמן ובהדרכתו. זה הספר היחיד של תורותיו שנדפס בחייו. החלק השני, “תנינא”, נדפס במוהילוב בשנת 1811, כשנה לאחר פטירתו, בידי רבי נתן. שני החלקים יחד הודפסו לראשונה בברסלב בשנת תקפ”א (1821), בדפוסו של רבי נתן. מאז נדפס הספר פעמים רבות, בכרך אחד או בכרכים נפרדים.

פירושים ותרגומים

על הספר נכתבו פירושים רבים. הבולט בהם הוא “ביאור הליקוטים” של רבי אברהם חזן, שרק חלק ממנו יצא לאור בחייו. “קיצור ליקוטי מוהר”ן” של רבי נתן, שנערך בשנת תקס”ה לבקשת רבי נחמן, מסכם את העצות המעשיות שבכל תורה (ראו קיצור ליקוטי מוהר”ן). גם “מי הנחל” של רבי אלטר טפליקר הוא פירוש על חלק מן התורות. “ליקוטי הלכות” של רבי נתן משמש גם הוא מעין פירוש רחב לספר, משום שהוא מבאר את ההלכות על פי תורותיו. כמה מתלמידי רבי נתן ומן הדורות שאחריהם כתבו חיבורים על הספר. בדורות האחרונים תורגם ליקוטי מוהר”ן לשפות אחדות, ובהן תרגום מבואר לאנגלית בהוצאת מכון המחקר של ברסלב.

לקריאת הספר המלא

מקורות