רבי אלטר טפליקר

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי אלטר טפליקר
סוגאישיות
שם מלא רבי משה יהושע בזשיליאנסקי
נפטר י"ב באדר ב' תרע"ט (1919)
מקום קבורה טפליק, אוקראינה
רבותיו רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין
רבי אשר זליג מטפליק
חיבוריו השתפכות הנפש
משיבת נפש
מי הנחל
אמונת עתיך
מילי דאבות
אור זורח
השמטות מחיי מוהר"ן
שומרי אמונים
אור הגנוז
התעוררות על לימוד התורה

רבי אלטר טפליקר (רבי משה יהושע בזשיליאנסקי; נרצח באדר ב’ תרע”ט, 1919) היה מדמויותיו המרכזיות של חסידי ברסלב באזור אומן בראשית המאה העשרים, ומחבר הספרים “השתפכות הנפש” ו”משיבת נפש”. את שמו קיבל מעיירת מגוריו טפליק, הסמוכה לאומן.

חייו

רבי אלטר נולד בטפליק לרבי אשר זליג, מתלמידי רבי נתן מברסלב (רבי אשר זליג מטפליק). בזיווג שני נישא לבתו של רבי נחמן מטולטשין. את דרכו בחסידות קיבל מתלמידי רבי נתן, ויותר מכולם ראה את הרב מטשערין כרבו. הרב מטשערין אמר עליו את הפסוק “אשכילה בדרך תמים”, ורבי אברהם שטרנהרץ נהג להצביע עליו כדוגמה לתמימות בעבודת השם. בשנת תרמ”ב ביקר בארץ ישראל.

לאחר נישואיו שימש מגיד שיעור לנערים בני שלוש עשרה, ולימד אותם גמרא עם רש”י ותוספות. לפי המסופר הקדיש זמן רב מדי יום להתבודדות. בראש השנה היה מתפלל כחזן בקיבוץ באומן מתחילת התפילה ועד “המלך”, ובתפילת “יוצר אור” התפלל סמוך לו רבי אברהם שטרנהרץ והמתין בכל חלק לסיומו. בשיח שרפי קודש מתואר סגנון תפילתו: “והיה צועק כל תבה ותבה בשאגות גדולות ובמתיקות נפלאה”. (שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן צג)

חיבוריו

רבי אלטר חיבר ספרים על דרך רבי נחמן, והם נחשבים לחידוש בהוצאת כתבי ברסלב כחיבורים על נושא אחד. מפורסמים שבהם “השתפכות הנפש” על ההתבודדות ו”משיבת נפש” על כוחה הפנימי של הנשמה ועל חיזוק בעבודת השם. עוד חיבר “מי הנחל” על ליקוטי מוהר”ן, “אמונת עתיך”, “מילי דאבות” על פרקי אבות והגדה של פסח בשם “אור זורח”. את ספר “נחת השולחן” של הרב מטשערין העתיק והכין לדפוס, והוא יצא לאור בידי רבי ישראל קרדונר. לפי המסופר היו בידיו כתבי מגילת סתרים, ורבים מראשי התיבות שבה היו מפוענחים. חלק מכתביו, ובהם ביאורים על הליקוטים וחלקים מכוכבי אור, לא נדפסו ואבדו.

לפי הביבליוגרפיה של אור ברסלב, אלה ספריו וכתביו, ורובם ליקוטים מדברי רבי נחמן ורבי נתן:

  • השתפכות הנפש: ליקוט על התפילה וההתבודדות, ובראשו הקדמה רחבה מהתנ”ך, מהגמרא ומהזוהר. הספר נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס”ה, בהסכמת בית הדין בירושלים, ובלי שם המחבר. שמו מרומז בשער, בדברי ליקוטי מוהר”ן על התלמיד שהוא בחינת יהושע. הוא נדפס לזכרו של אחי המחבר, רבי יצחק אייזיק מצפת.
  • משיבת נפש: ליקוטי חיזוק שבנויים על דברי רבי נחמן שאין שום ייאוש בעולם. נדפס לראשונה בלבוב בשנת תרס”ב, ושוב בלבוב בשנת תרע”ב, בפיוטרקוב בשנת תער”ג ובווארשא כמה פעמים בשנות העשרים, ביניהן מהדורה עם תרגום ליידיש בשנת תר”ץ. בירושלים נדפס בשנת תש”ב, ובשנת תש”ז יצאה מהדורה בגרמניה.
  • אמונת עתיך: ליקוט על קידוש הזמן לתורה והעצות לכך. בהדפסה הראשונה, בירושלים בשנת תרס”ד, נדפס עד סימן יז בלבד. בסופו מכתב התעוררות על אנשי מעמד באומן. נדפס שוב בפיוטרקוב בשנת תרע”ד ובניו יורק בשנת תשכ”ה.
  • מילי דאבות: ביאור על פרקי אבות מתוך דברי רבי נחמן וליקוטי הלכות. נדפס בפיוטרקוב בשנת תרע”ד, ובניו יורק בשנים תשכ”ה ותשכ”ז.
  • אור זורח: פירוש להגדה של פסח על פי ספרי רבי נחמן ורבי נתן. נדפס בירושלים בשנת תרפ”ז, לזכר רבי אברהם חזן, ושוב בניו יורק בשנת תשכ”ו.
  • מי הנחל: ביאור על ליקוטי מוהר”ן, שנכתב בשנת תרנ”ח. כמעט שבעים שנה נשאר בכתב יד, עד שנתן צבי קעניג העתיק וסידר אותו והוציא אותו לאור בשנת תשכ”ה. בשנת תשכ”ו נדפס בניו יורק בסוף ליקוטי מוהר”ן.
  • השמטות מחיי מוהר”ן: אוסף שקיבץ בשנת תרנ”ח, מדברים שנשמטו בדפוס של חיי מוהר”ן וימי מוהרנ”ת בלבוב בשנת תרל”ו. חלק מהם נדפס בסוף כוכבי אור בשנת תרצ”ג, והשאר נשאר בכתב יד.
  • שומרי אמונים: ליקוט על חיזוק האמונה. לפי מודעה בסוף חיי מוהר”ן משנת תרע”ד הוא עמד לצאת לאור, אך נראה שלא נדפס.
  • אור הגנוז: פירוש על סידור התפילה, בדומה לאור זורח. אנשי ברסלב בפולין התכוננו להדפיסו, אך המלחמה מנעה זאת.
  • התעוררות על לימוד התורה: חיבור שנשען על התלמוד ועל ספרי רבי נחמן ותלמידיו, בדומה להשתפכות הנפש. לפי מסורת מזקני החסידים.

פטירתו

בימי מלחמת האזרחים ברוסיה, בשנת תרע”ט, פרצו אנשי כנופיות לביתו בטפליק ורצחו אותו כשמצאו אותו לומד. בנו כתב שנהרג בידי פורעי סמיון פטליורה. המקורות חלוקים בתאריך המדויק: י”ב, י”ג או י”ט באדר ב’. בעת הרצח שהה בבית גם רבי נתן, בנו של רבי אברהם שטרנהרץ, שבא לתקן ספרי תורה, וניצל. אחרי הרצח התגורר רבי לוי יצחק בנדר בביתו, ובעליית הגג נמצאו כתבים רבים שלו. מקום קבורתו מצוין במקורות כטפליק וכבית החיים החדש באומן.

מקורות