ראש השנה באומן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | מושג |
|---|---|
| מקורות | חיי מוהר"ן, פרק תג חיי מוהר"ן, פרק תד חיי מוהר"ן, פרק תה שיחות הר"ן, קמא |
| מושגים קשורים | הקיבוץ הקדוש אומן ציון רבי נחמן תיקון הכללי |
ראש השנה באומן הוא מנהג חסידי ברסלב לשהות בימי ראש השנה ליד ציונו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה. הכינוס, המכונה בברסלב “הקיבוץ הקדוש”, החל זמן קצר אחרי פטירתו של רבי נחמן, הצטמצם מאוד בתקופה הסובייטית, וחודש בהיקף גדול מסוף שנות השמונים של המאה העשרים.
דברי רבי נחמן על ראש השנה
בחייו הקפיד רבי נחמן שתלמידיו יבואו אליו לראש השנה. בחיי מוהר”ן, פרק תג מובא בשמו: “הראש השנה שלי עולה על הכל”, וכן “כי כל ענין שלי הוא רק ראש-השנה”. לפי אותו מקור ציווה לעשות כרוז שכל המקורבים אליו יבואו, ואמר שמי שזוכה להיות אצלו בראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד.
בחיי מוהר”ן, פרק תד מסופר על אדם שביקש לבוא דווקא בשבת תשובה, משום שבראש השנה הצפיפות מבלבלת אותו. רבי נחמן השיב לו ביידיש, שבין אם יאכל ובין אם לא, בין אם יישן ובין אם לא, ובין אם יתפלל כראוי ובין אם לא, העיקר שיהיה אצלו בראש השנה. בחיי מוהר”ן, פרק תה נאמר בשמו שלא רק תלמידיו תלויים בראש השנה שלו, “אלא אפלו כל העולם כלו”.
ראש השנה האחרון בחייו, תקע”א (1810), עבר עליו באומן, ובו אמר את התורה הנדפסת בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה ח. כעבור כשבועיים וחצי, בח”י בתשרי, נפטר ונקבר בעיר.
אחרי פטירתו
אחרי פטירתו של רבי נחמן ארגן רבי נתן מברסלב את הכינוס על קברו, ולפי המסורת הראשון שבהם התקיים בראש השנה תקע”ב (1811). רבי נתן גם הקים באומן בית כנסת לחסידי ברסלב, המכונה “הקלויז”. לבחירת הציון כמקום הכינוס תרמה ההבטחה שמובאת בשיחות הר”ן, קמא: מי שיבוא על קברו, יאמר את עשרת מזמורי התיקון הכללי ויתן פרוטה לצדקה, רבי נחמן ישתדל לטובתו.
במאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים הגיעו לאומן בראש השנה חסידים מאוקראינה, מפולין ומארץ ישראל. אחרי המהפכה הבולשביקית הלך הכינוס והצטמצם, ובתקופה הסובייטית הגיעו אליו מעטים בלבד, לעיתים תוך סיכון אישי.
החידוש בדור האחרון
בסוף שנות השמונים, עם ההקלות בברית המועצות, התירו השלטונות למספר מוגבל של אזרחים זרים לשהות באומן בראש השנה. בשנים שלאחר מכן, ובמיוחד אחרי עצמאות אוקראינה, גדל מספר העולים במהירות, ובשנות האלפיים הגיע לעשרות אלפים בכל שנה. רוב המשתתפים הם גברים מישראל, ובהם חסידי ברסלב מכל הזרמים לצד רבים שאינם משתייכים לחסידות.
העלייה ההמונית יצרה סביב הציון תשתית של בתי כנסת, אכסניות ומטבחים, ועוררה גם ויכוחים ציבוריים על התנהגות חלק מהמבקרים ועל חיכוכים עם תושבי המקום. בשנים של משבר ביטחוני באוקראינה פרסמו הרשויות בישראל אזהרות מסע, ומספר המשתתפים השתנה משנה לשנה.
אופי הימים
התפילות נערכות במניינים רבים, והגדול שבהם במבנה הקלויז החדש הסמוך לציון. לצד התפילות מקובלים ביקור בציון ואמירת התיקון הכללי, טבילה במקווה ושירת ניגוני ראש השנה בברסלב. המשמעות שמייחסים החסידים לכינוס עצמו, כהמשך לנוהג שהיה בחיי רבי נחמן, מבוארת בערך הקיבוץ הקדוש.
בדברי זקני ברסלב
בשיח שרפי קודש מובאים דברי רבי נחמן על הנסיעה לאומן: “שאם היה הדרך לשם מחפה בסכינים - הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש-השנה” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן שעב)
ועל חשיבות ראש השנה אצלו נאמר שם: “מה שצדיקים אחרים פועלים בעבודתם מראש-השנה עד הושענא-רבא פועל אני בלילה הראשון של ראש-השנה” (שיח שרפי קודש, חלק ב, סימן עה)
דפים המקשרים לכאן
- אומן
- אמרות טהורות
- הקיבוץ הקדוש
- ליקוטי עצות
- מקווה בתורת ברסלב
- נ נח נחמ נחמן מאומן
- ניגון בתורת רבי נחמן
- ניגוני ראש השנה בברסלב
- עלים לתרופה
- צדיק האמת
- ציון רבי נחמן
- רבי אברהם חזן
- רבי אברהם שטרנהרץ
- רבי אהרן לייב ציגלמאן
- רבי אלחנן ספקטור
- רבי אלטר טפליקר
- רבי אליהו מברשד
- רבי אליעזר ביאליסטוצקי
- רבי אפרים ב"ר נפתלי ויינברג
- רבי בן ציון קנייבסקי
- רבי יעקב דב
- רבי יצחק אייזיק אייזנשטיין
- רבי ישראל דוד גרינהויז
- רבי לוי יצחק בנדר
- רבי מאיר לייב בלכר
- רבי מיכל שטנרהרץ
- רבי מנחם מנדל מלדיז'ין
- רבי מרדכי סוקולובר
- רבי מרדכי פאלסקי
- רבי נחמן מברסלב
- רבי נחמן מטולטשין
- רבי נחמן מנמירוב
- רבי נחמן שטרקס
- רבי נתן ב"ר יהודה
- רבי נתן ברסקי
- רבי נתן מברסלב
- רבי שלמה דב קאוולר
- רבי שמואל שפירא
- רבי שמחה בורנשטיין
- תיקון הכללי
- Through Fire and Water