רבי אברהם חזן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי אברהם בן רבי נחמן חזן |
| נולד | תר"ט (1849) |
| מקום לידה | טולטשין |
| נפטר | כ"ט בכסלו תרע"ח (1917) |
| מקום קבורה | בית העלמין החדש, אומן |
| רבותיו | רבי נחמן מטולטשין רבי מאיר לייב בלכר |
| תלמידיו | רבי לוי יצחק בנדר רבי אליהו חיים רוזן |
| חיבוריו | כוכבי אור ביאור הליקוטים |
רבי אברהם חזן (תר”ט–תרע”ח, 1849–1917), המכונה גם “רבי אברהם ב”ר נחמן”, היה בנו של רבי נחמן מטולטשין ומגדולי חסידי ברסלב בדור הרביעי. הוא התבודד שנים רבות ביערות, כתב את כוכבי אור ואת “ביאור הליקוטים” על ליקוטי מוהר”ן, ולימד בעל פה ובכתב את מסורת חסידי רבי נתן מברסלב.
ילדותו ולימודיו
רבי אברהם נולד בטולטשין, כארבע שנים לאחר פטירת רבי נתן, לאביו רבי נחמן מטולטשין. את הלכות הנגלה למד אצל רבי מאיר לייב בלכר, מתלמידיו של רבי נתן, ולצד זאת גדל בחברת תלמידי רבי נתן, ובראשם אביו. לפי המסופר, ידע בנגלה ובנסתר, ורבי שמעלה זליכובר, ראש ישיבת חכמי לובלין, העיד כי הוא בקי בשניהם.
מנעוריו נהג להתבודד ביערות סביב אומן ממוצאי שבת ועד ערב שבת, ולקח עמו ספרים ולחם. בתקופה מסוימת קיבל על עצמו “תשובת הקנה” ולא דיבר עם איש במשך שנים. כמו כן נהג ללמוד זמן ארוך מאמר אחד מרבי נחמן ולהתבודד על פיו.
לפי המסופר, בילדותו נסע עם אביו לציון רבי נחמן, ובדרך הושלכו עליהם אבנים. אביו עטף אותו במעילו והגן עליו, ואמר לו שהוא כבר זקן, אולם אותו עוד יצטרכו בעולם.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת תרנ”ד (1894) עלה לארץ ישראל, אחרי שנתן גט לאשתו, שלא הסכימה לעלות עמו. הוא התגורר בירושלים כעשרים שנה, ובכל שנה נסע לאומן לראש השנה, לקיבוץ השנתי ליד ציון רבי נחמן. בנסיעתו האחרונה, בשנת תרע”ד (1914), פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא לא הצליח לשוב. הוא נשאר באומן, התבודד שם וקירב אנשים לתורת ברסלב.
לפי המקובל, כשהאדמו”ר מראדזין גילה את התכלת בשנת תרמ”ח, פרש לפני רבי אברהם את הוכחותיו, ורבי אברהם השיב שיש לו סימן טוב יותר, כי הדבר מרומז במגילת סתרים. לפי המסופר קיבל את מגילת הסתרים מרבי אהרן מליפאוויץ, תלמידו של רבי נפתלי מנמירוב.
חיבוריו
רבי אברהם הקפיד על דיוק במסירת השיחות, ושם לב גם לאופן שבו נאמרו. כשראה שהדיוק בשיחות הנמסרות בעל פה הולך ופוחת, העלה אותן על הכתב. בהקדמה לכוכבי אור כתב שמצווה וחובה עליו להודיע לדורות הבאים את דבריהם אשר שמע מפיהם, כי לא נעלם ממנו עוצם אמיתת דבריהם.
- כוכבי אור, בארבעה חלקים: “אנשי מוהר”ן”, המכיל סיפורים על רבי נחמן ותלמידיו, “אמת ואמונה” על מעלת האמונה, “חכמה ובינה” על גדולת רבי נחמן, ו”ששון ושמחה” על מעלת השמחה. מקורות הספר הם בעיקר אביו ותלמידי רבי נתן.
- ביאור הליקוטים: ביאור לליקוטי מוהר”ן, שכתב בקונטרסים במשך שנים רבות. בהקדמה ניסח שמונה עשר כללים ללימוד הספר, ורבי שמואל הורביץ, שהדפיס את הספר, ניסח אותם בקצרה.
פטירתו
בראש השנה תרע”ח (1917) חלה ולא קם ממיטתו, ונפטר בימי חנוכה, כ”ט בכסלו תרע”ח (14 בדצמבר 1917). הוא נקבר בבית העלמין החדש באומן, ועל מצבתו נכתב: ר’ אברהם בר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל. בית העלמין נהרס והמצבות נעלמו. בערך בשנת תשנ”ט גילו שוב את מקום קברו, בעזרת תצלומי אוויר ועדותו של יואל שטרקס, ואגודת “אהלי צדיקים” הציבה עליו מצבה.
תלמידו המובהק היה רבי לוי יצחק בנדר, שנפגש עמו באומן ועלה לארץ ישראל בשנת תש”ט כאחד ממחדשי חסידות ברסלב בה. רבי אליהו חיים רוזן נמנה אף הוא עם תלמידיו.
מקורות
- שער ברסלב – רבי אברהם ב”ר נחמן
- שער ברסלב – תולדות חייו של רבי אברהם בן רבי נחמן חזן
- כוכבי אור, הקדמה
דפים המקשרים לכאן
- אבניה ברזל
- באבי הנחל
- ביאור הליקוטים
- חכמה ותבונה
- ימי התלאות
- כוכבי אור
- ליקוטי מוהר"ן
- ליקוטי תפילות
- סיפורי מעשיות
- פרפראות לחכמה
- רבי אליהו חיים רוזן
- רבי אליהו יצחק פילמר
- רבי בן ציון אפטר
- רבי ברוך אפרים
- רבי ברוך גלנט
- רבי וועלוול מאומן
- רבי יהודה לייב רוזנפלד
- רבי יחיאל ווייסלייב
- רבי יצחק מנדל רוטנברג
- רבי יצחק משערוויץ
- רבי ישראל כהן מאומן
- רבי לוי יצחק בנדר
- רבי מרדכי סוקולובר
- רבי נחום שוסטר
- רבי נחמן ב"ר יהודה לייב
- רבי נחמן מטולטשין
- רבי נפתלי כהן
- רבי שבתי ברסלבר
- רבי שלמה וקסלר
- רבי שמואל העשיל פרידמן
- רבי שמואל מאיר אנשין
- רבי שמערל מברדיטשוב
- רמזי המעשיות