ציון רבי נחמן

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

ציון רבי נחמן
סוגמושג
מקורות חיי מוהר"ן, פרק קצא
חיי מוהר"ן, פרק קנא
שיחות הר"ן, קמא
חיי מוהר"ן, פרק קסב
מושגים קשורים אומן
ראש השנה באומן
תיקון הכללי
הקיבוץ הקדוש
צדיק האמת

ציון רבי נחמן הוא קברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבמרכז אוקראינה. הציון הוא המקום הקדוש החשוב ביותר לחסידי ברסלב, ומדי שנה מגיעים אליו עשרות אלפי מבקרים, בעיקר בראש השנה.

הקבורה ובחירת המקום

רבי נחמן נפטר באומן בח”י בתשרי תקע”א (16 באוקטובר 1810), בחול המועד סוכות, ונקבר למחרת. לפי חיי מוהר”ן, פרק קצא, הוא נקבר “במקום אשר בחר לו בו בחיים חיותו”, ובחר באומן משום שנהרגו בה יהודים רבים על קידוש השם. הכוונה לטבח שערכו מורדי הקוזאקים (ההיידמקים) בעיר בשנת 1768, באירועי “הקוליבשצ’ינה”. לפי חיי מוהר”ן, פרק קנא, בחירתו לבוא לאומן ולהיקבר בה נועדה לתיקון הנשמות של אלפי ההרוגים, ולפי המסורת נקבר בבית הקברות הישן של העיר, בקרבת קברי הנרצחים.

ההבטחה

הסיבה העיקרית לעלייה לציון היא ההבטחה שמסר רבי נחמן בפני שני עדים, רבי אהרן מברסלב ורבי נפתלי מנמירוב. לפי שיחות הר”ן, קמא, אמר שמי שיבוא על קברו, יאמר את עשרת המזמורים של התיקון הכללי ויתן פרוטה לצדקה, הוא ישתדל להושיעו ולתקנו, גם אם חטאיו מרובים. הבטחה זו חוזרת בחיי מוהר”ן, פרק קסב. רבי נחמן גם עודד את תלמידיו להיות אצלו בראש השנה, ומכאן צמח הקיבוץ הקדוש על הציון.

הציון בתקופה הסובייטית

במהלך המאה התשע-עשרה הייתה העלייה לציון מסודרת, בעיקר בהנהגת רבי נתן מברסלב וממשיכיו. בתקופת השלטון הסובייטי נפגע בית הקברות היהודי הישן באומן, ושטחו נבנה בחלקו בבתי מגורים. מעטים מחסידי ברסלב שנותרו בברית המועצות המשיכו לפקוד את המקום, ולפי עדויות של חסידים שמרו על זיהוי מיקום הקבר. ביקורים של יהודים מחוץ לברית המועצות היו נדירים, ונעשו לרוב בדרכים לא רשמיות.

הציון כיום

מסוף שנות השמונים, עם פתיחת הגבולות, הוסדרה הגישה לציון ונבנה מעליו מבנה ובו אולם תפילה. סביבו קמו בתי כנסת, אכסניות ומוסדות, והרחוב הסמוך הפך למרכז של פעילות יהודית בעיר. הציון פתוח לביקור כל השנה, ויש המגיעים אליו גם בימים מיוחדים אחרים, כגון יום פטירתו של רבי נחמן בח”י בתשרי וראש חודש.

בעת הביקור נוהגים לומר את התיקון הכללי, לתת צדקה ולהתפלל. מנהג נוסף הוא טבילה במקווה לפני הכניסה, בעקבות דברי רבי נחמן שהמקווה הוא התיקון הראשון (ראו מקווה בתורת ברסלב). לאורך השנים עלו לדיון גם רעיונות להעביר את עצמותיו של רבי נחמן לארץ ישראל, אך רוב חסידי ברסלב מתנגדים לכך בתוקף, מתוך הדגשת בחירתו המפורשת להיקבר באומן.

הציון בתודעת ברסלב

בעיני חסידי ברסלב הציון אינו רק מקום זיכרון. משום שלא מינו ממשיך לרבי נחמן, ההתקשרות אליו נעשית במידה רבה דרך הלימוד בספריו ודרך העלייה לקברו. רבים מן המבקרים מתארים את הביקור כהזדמנות להתבודדות, לחשבון נפש ולתפילה על צרכיהם האישיים.

בדברי זקני ברסלב

בשיח שרפי קודש מסופר על הרגעים שאחרי קבורת רבי נחמן: “אפשר כבר לקים עצת רבנו לומר על קברו העשרה מזמורים ‘תקון הכללי’, וכן עשו” (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן קכא)

ועל ההשתטחות הראשונה אחרי פטירתו נאמר שם: “לא נמצא יותר מששים אנשים שבאו להשתטח על קברו הקדוש בערב-ראש-השנה” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן תנב)