הבעל שם טוב
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי ישראל בן אליעזר |
| נולד | ח"י באלול תנ"ח (1698), לפי המסורת |
| נפטר | ו' בסיוון תק"ך (1760) |
| מקום קבורה | מז'יבוז' |
| תלמידיו | רבי נחמן מהורודנקא |
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע בכינויו הבעל שם טוב ובראשי התיבות הבעש”ט (תנ”ח–תק”ך, 1698–1760 לפי המסורת), הוא מייסד תנועת החסידות. רבי נחמן מברסלב היה נינו: אמו של רבי נחמן, פייגא, הייתה בתה של אודל, בתו של הבעל שם טוב. הקשר המשפחתי והרוחני הזה תופס מקום חשוב בתודעה של חסידות ברסלב.
חייו
הבעל שם טוב נולד, לפי המסורת החסידית, בח”י באלול תנ”ח בעיירה קטנה בפודוליה, ככל הנראה אוקופ, להורים זקנים. הוא התייתם בילדותו. על שנותיו הראשונות ידוע מעט מתוך מקורות היסטוריים, ורוב המידע עליהן מגיע מספרי סיפורים חסידיים כמו “שבחי הבעש”ט”, שנדפס כחמישים שנה אחרי פטירתו.
לפי המסורת חי שנים ארוכות בהסתר, עסק במלאכות פשוטות והתבודד בהרי הקרפטים. בשנות השלושים של המאה השמונה עשרה החל לפעול בגלוי כ”בעל שם”, מרפא ומדריך רוחני, ובשנות הארבעים התיישב במז’יבוז’, שם קיבלה אותו הקהילה וסביבו התקבצו תלמידיו. במז’יבוז’ נפטר בחג השבועות, ו’ בסיוון תק”ך, ושם נקבר.
תורתו
הבעל שם טוב לא כתב ספרים. תורתו נמסרה בעל פה, ונכתבה בידי תלמידיו, בעיקר רבי יעקב יוסף מפולנאה בספריו, ובקובצים מאוחרים יותר. בין יסודות דרכו:
- ההכרה שהבורא נוכח בכל מקום ובכל דבר, ושאפשר לעבוד אותו גם בעניינים הגשמיים.
- עבודת ה’ מתוך שמחה והתלהבות, ודחיית העצבות והסיגופים המופרזים.
- הדבקות בה’ בשעת התפילה ובכל שעה, וחשיבות כוונת הלב.
- מעמדו של הצדיק כמי שמחבר את העם לבוראו.
מכתבו הידוע לגיסו, רבי גרשון מקיטוב, המכונה “איגרת הקודש”, מתאר עליית נשמה שבה שאל, לפי עדותו, את המשיח מתי יבוא, וקיבל את התשובה שזה יהיה כאשר יפוצו מעיינות תורתו החוצה. האיגרת נעשתה לאחד המקורות המצוטטים ביותר בספרות החסידית.
תלמידיו
סביב הבעל שם טוב פעלה חבורה של תלמידים ומקורבים. המפורסמים שבהם הם רבי דב בער, המגיד ממזריטש, שהנהיג את התנועה אחריו, ורבי יעקב יוסף מפולנאה. בין תלמידיו היה גם רבי נחמן מהורודנקא, סבו של רבי נחמן מברסלב מצד אביו, שעלה לארץ ישראל. כך שני ענפי משפחתו של רבי נחמן היו קשורים לבעל שם טוב.
הבעל שם טוב וברסלב
ממשפחת הבעל שם טוב יצאו כמה מנהיגים חסידיים. בתו אודל ילדה את רבי משה חיים אפרים מסדילקוב, בעל “דגל מחנה אפרים”, את רבי ברוך ממז’יבוז’ ואת פייגא. רבי נחמן מברסלב נולד במז’יבוז’, ליד ציון סבו רבא, ולפי המסורת נהג להתפלל על קברו בילדותו.
רבי נחמן ראה את עצמו כממשיך מקורי של דרך הבעל שם טוב, ובו בזמן הדגיש שאין די בייחוס, ושכל אדם צריך להתאמץ בעבודת ה’ בעצמו. המחלוקת שפרצה נגדו בהובלת הסבא משפולי נגעה בין השאר לשאלה מי ממשיך באמת את דרכו של הבעל שם טוב (ראו המחלוקת על רבי נחמן).
ציון הבעל שם טוב במז’יבוז’ הוא עד היום מוקד לעולי רגל, וחסידי ברסלב רבים נוהגים לפקוד אותו בדרכם אל ציון רבי נחמן באומן.