הקיבוץ הקדוש

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

הקיבוץ הקדוש
סוגמושג
מקורות חיי מוהר"ן, פרק תד
חיי מוהר"ן, פרק תו
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ח
מושגים קשורים ראש השנה באומן
ציון רבי נחמן
אומן
צדיק האמת

הקיבוץ הקדוש הוא כינוי בספרות ברסלב לכינוס חסידי רבי נחמן מברסלב בראש השנה. בחייו של רבי נחמן התקיים הכינוס במקום מושבו, ואחרי פטירתו עבר לציונו באומן. הכינוס הוא אחד מסימני ההיכר הבולטים של חסידות ברסלב עד היום.

בחיי רבי נחמן

רבי נחמן ייחס חשיבות עליונה להגעת תלמידיו אליו בראש השנה. לפי חיי מוהר”ן, פרק תד, דיבר על כך שכל עניינו הוא ראש השנה. לפי חיי מוהר”ן, פרק תו, בערב ראש השנה האחרון באומן שאל על אדם מנמירוב שלא בא, והקפיד מאוד על כך. באותו פרק מסופר גם על אדם שביקש להישאר, ורבי נחמן ציווה עליו לשוב לביתו, אף שהאיש הצטער מאוד על שלא יזכה להיות עמו בראש השנה. באותו ראש השנה אמר את ליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה ח.

אחרי פטירתו

לפי מסורת ברסלב, כבר בראש השנה הראשון אחרי פטירת רבי נחמן, בשנת תקע”ב (1811), התכנסו תלמידיו על ציונו באומן, בהנהגת רבי נתן מברסלב. רבי נתן קבע את הכינוס כמנהג קבוע, ובשנת 1834 בנה באומן בית כנסת גדול (ה”קלויז”) לצורך זה. הכינוס התקיים ברציפות במשך המאה התשע-עשרה, נפגע קשות בתקופה הסובייטית, וחודש בהיקף רחב מסוף שנות השמונים של המאה העשרים. על הכינוס בימינו ראו ראש השנה באומן.

משמעות

בספרות ברסלב הקיבוץ נתפס כחוויה של התאחדות סביב צדיק האמת, שבה כל אחד מן המתכנסים מוסיף לשלמות הקיבוץ. בעיני החסידים, עצם ההגעה, למרות המניעות והמרחק, היא חלק מן העבודה הרוחנית של ראש השנה.

בדברי זקני ברסלב

בשיח שרפי קודש מובא על ההתקבצות בראש השנה באומן: “זהו עקר הכלליות וקשר האחדות של כל אנ”ש בקשר אחד ורק בזה אנו מקימין רצונו זכרונו-לברכה להיות מחזיקים את עצמם כלל אנ”ש בקשר אחד באהבה ואחדות” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן רח)

ועל ההתקבצות הראשונה אחרי פטירת רבי נחמן מסופר שם: “לא נמצא יותר מששים אנשים שבאו להשתטח על קברו הקדוש בערב-ראש-השנה, וגם זה המספר הרים מאד את הבטחון בלב מוהרנ”ת זכרונו-לברכה שתהיה נקבעה זאת האספה לדורות כנהוג עד היום” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן תנב)