תיקון הכללי
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | מושג |
|---|---|
| מקורות | ליקוטי מוהר"ן, תורה כט ליקוטי מוהר"ן, תורה רה ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה צב שיחות הר"ן, קמא |
| מושגים קשורים | ציון רבי נחמן מקווה בתורת ברסלב ניגון בתורת רבי נחמן תשובה בתורת רבי נחמן ראש השנה באומן |
התיקון הכללי הוא סדר של עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן מברסלב כתיקון למקרה לילה ולפגם הברית בכלל. המזמורים, לפי סדר אמירתם: ט”ז, ל”ב, מ”א, מ”ב, נ”ט, ע”ז, צ’, ק”ה, קל”ז, ק”נ. סדר זה הוא מן הסממנים המוכרים ביותר של חסידות ברסלב, ונאמר גם בקרב רבים שאינם חסידי ברסלב.
המושג בתורת רבי נחמן
המונח “תיקון הכללי” מופיע כבר בליקוטי מוהר”ן, תורה כט, שם הוא מתואר כתיקון שורשי שממנו נמשכים התיקונים הפרטיים. באותה תורה נאמר “שצריך לתקן תחלה תקון הכללי, ועל ידי זה ממילא יתקן הכל בפרט”, משום שיש “מקומות צרים ודקים” שתיקון פרטי אינו מגיע אליהם. התורה מזהה את התיקון הכללי עם תיקון הברית, וקושרת אותו לפרנסה, לדיבור ולצדקה.
גילוי המזמורים
לפי עדותו של רבי נתן מברסלב בשיחות הר”ן, קמא, הגילוי נעשה בשלבים. תחילה אמר רבי נחמן את התורה הנדפסת בליקוטי מוהר”ן, תורה רה, ובה הורה לומר עשרה פרקי תהלים ביום שאירע המקרה, בלי לפרט אילו. באותה עת אמר שהתיקון הראשון הוא טבילה במקווה. כעבור קרוב לארבע שנים הכתיב לרבי נתן את הפסוקים הרומזים לעשרה מיני נגינה, הנדפסים בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה צב. לפי תורה זו, עשרת המזמורים הם כנגד עשרה מיני הנגינה שבהם נאמר ספר תהלים, ויש בכוחם לבטל את כוח הקליפה.
לבסוף, סמוך לשבת פרשת שקלים בשנת תק”ע (1810), גילה רבי נחמן את עשרת המזמורים המסוימים לפני רב העיר ברסלב, רבי אהרן מברסלב, ולפני רבי נפתלי מנמירוב, ולקח אותם לעדים. רבי נתן, שהיה אז בביתו בנמירוב, מעיד שם שלא היה נוכח באותו מעמד, אף שראה קודם לכן את כתב ידו של רבי נחמן שבו נרשמו המזמורים.
ההבטחה
באותו מעמד, לפי שיחות הר”ן, קמא, אמר רבי נחמן שמי שיבוא על קברו, יאמר שם את עשרת המזמורים ויתן פרוטה לצדקה, הוא ישתדל “לארך ולרחב” להושיעו ולתקנו, אפילו אם עוונותיו גדולים מאוד. הבטחה זו מובאת גם בחיי מוהר”ן, פרק קסב. היא הבסיס המרכזי לעלייה לציון רבי נחמן באומן, ובמיוחד לראש השנה באומן.
מנהגי האמירה
חסידי ברסלב נוהגים לומר את התיקון הכללי מדי יום, וגם בעת ביקור על הציון. יש הנוהגים לטבול במקווה לפני האמירה, בעקבות דבריו שהמקווה הוא התיקון הראשון. המזמורים נדפסו בחוברות רבות, לעיתים בצירוף תפילה של רבי נתן, ותורגמו לשפות רבות.
הקשר בין התיקון הכללי לבין עשרת מיני הנגינה מתקשר לתפיסה הרחבה של הניגון כמעלה את הנפש. בספרות ברסלב התיקון הכללי מוצג גם כחלק מדרך התשובה, מתוך ההנחה שאין פגם שאין לו תיקון.
במקביל לאמירה על הציון, רבים נוהגים לומר את התיקון הכללי בכל יום, כחלק קבוע מסדר התפילה שלהם.
דפים המקשרים לכאן
- אריה קפלן
- התחזקות
- מקווה בתורת ברסלב
- צדיק האמת
- ציון רבי נחמן
- ראש השנה באומן
- רבי אהרן לייב ציגלמאן
- רבי אהרן מברסלב
- רבי אפרים הכהן שטוק
- רבי יצחק אייזיק אלבוים
- רבי יצחק שטרנהרץ
- רבי ישראל הכהן מטירוביצה
- רבי ישראל קרדונר
- רבי לוי יצחק בנדר
- רבי משה מנחם ויינברג
- רבי נחמן מברסלב
- רבי נפתלי מנמירוב
- רבי צבי אריה רוזנפלד
- רבי צבי יוסף ווסילסקי
- רבי שמואל שפירא
- רבי שמחה בונים קלושינר
- תשובה בתורת רבי נחמן