ניגון בתורת רבי נחמן

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

ניגון בתורת רבי נחמן
סוגמושג
מקורות ליקוטי מוהר"ן, תורה ג
ליקוטי מוהר"ן, תורה נד
ליקוטי מוהר"ן, תורה סד
ליקוטי מוהר"ן, תורה רפב
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה כד
מושגים קשורים שמחה
אזמרה
התבודדות
מעשה משבעה בעטלירס

ניגון בתורת רבי נחמן הוא נושא החוזר בתורות רבות של רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן ראה בנגינה כוח רוחני רב, שיכול לברר את הטוב מן הרע, לעורר שמחה ולקרב את הנפש לה’. לפי המסורת הוא עצמו חיבר ניגונים, וחלקם נשמרו בפי חסידי ברסלב.

הניגון כבירור

בליקוטי מוהר”ן, תורה נד מתאר רבי נחמן את המנגן בכלי כמי שמלקט את הרוח הטובה מתוך רוח העצבות. בליקוטי מוהר”ן, תורה רפב, תורת אזמרה, מוסבר שליקוט הנקודות הטובות באדם עצמו ובזולתו יוצר ניגונים. בליקוטי מוהר”ן, תורה ג מובחן בין שמיעת ניגון ממנגן כשר, שמועילה, לבין שמיעת ניגון ממנגן שאינו הגון, שמזיקה לעבודת ה’.

ניגון הצדיק

בליקוטי מוהר”ן, תורה סד מלמד רבי נחמן שלכל חכמה יש ניגון מיוחד לה, ושהניגון של הצדיק, הבא מן האמונה, יכול להעלות את הנשמות שנפלו לקושיות קשות. בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה כד נקשרים השמחה והניגון לבריאות הגוף: לפי התורה, קלקול השמחה והניגון מביא חולי, והשמחה והריקודים הם תיקון לחולי (ראו שמחה).

בחסידות ברסלב

בחסידות ברסלב תופסים הניגונים מקום מרכזי בתפילה, בסעודות השבת ובכינוסים, ובמיוחד בראש השנה באומן. על המסורת המוזיקלית ראו ניגוני ראש השנה בברסלב וניגוני שבת בברסלב. גם בסיפורי המעשיות מופיע הניגון כמוטיב חוזר, למשל במעשה משבעה בעטלירס.

בדברי זקני ברסלב

בשיח שרפי קודש מובאים דברי רבי נחמן על הניגון: “שעקר החבור והדבקות מעולם הזה הגשמי להשם יתברך, שהוא מרומם ונשגב מאד, בפרט מי שחטא ונתרחק מאד מאביו שבשמים הוא על ידי נגון וזמרה” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן י)

ועל הניגון של אזמר בשבחין נאמר שם בשם רבי נחמן: “מה שעם ישראל אוצרים בתוכם ‘אקדמות’ עם הנגון, ואנו אומרים מה שאנו אוצרים בתוכנו ‘אזמר בשבחין’ המלים מהאר”י הקדוש, בנגונו של רבנו” (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן תט)