ניגוני שבת בברסלב
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | ניגון |
|---|---|
| מועד / הקשר | שבת |
ניגוני שבת בברסלב הם הזמירות והניגונים הנהוגים בחסידות ברסלב בסעודות השבת. מקומם בחסידות נשען הן על דברי רבי נחמן מברסלב על מעלת הניגון והן על העדויות על הנהגתו שלו בשבת.
השבת בבית רבי נחמן
ספרי ברסלב מתארים את שולחן השבת של רבי נחמן כמעמד מיוחד. בשיחות הר”ן מסופר שבשבת האירו עיניו ופניו במיוחד, ושמי שלא ראה את סדר השולחן שלו בליל שבת ואת שירתו בזמירות “אתקינו סעודתא”, “אזמר בשבחין”, “כל מקדש”, “מנוחה ושמחה”, “אשת חיל” ו”מעין עולם הבא” לא ראה טוב מימיו (שיחות הר”ן, קסט). בחיי מוהר”ן מובא שעד מחלתו האחרונה נהג לזמר זמירות רבות בכל שבת ובמוצאי שבת, ובהן “אזמר בשבחין” בליל שבת ו”אסדר לסעודתא” בבוקר (חיי מוהר”ן).
הזמירות המרכזיות
מבין הזמירות האלה, הפיוטים שחיבר האר”י לסעודות השבת תופסים מקום מיוחד. הבולט שבהם הוא אזמר בשבחין (נוסח ברסלב), שרבי נחמן נהג לשיר אחרי ברכת המוציא (שיחות הר”ן, קנג). לצד הזמירות המסורתיות שרים בשולחנות ברסלב גם שירים שמילותיהם לקוחות מאמרותיו של רבי נחמן, כמו מצוה גדולה להיות בשמחה (שיר) ואין שום ייאוש (שיר).
הרקע הרעיוני
רבי נחמן הדגיש את כוחו של הניגון לעורר את הלב ולהביא לשמחה. בשיחות הר”ן הוא אומר שטוב לאדם להרגיל את עצמו להחיות את נפשו בניגון, גם אם אינו יודע לשיר היטב (שיחות הר”ן, רעג). ראו גם ניגון בתורת רבי נחמן ושמחה.
ערך זה הוא ערך התחלתי ויש להרחיבו.
בדברי זקני ברסלב
ועל מנהג אנשי ברסלב בשבת שחלה ביום טוב נאמר שם: “אולם בסעודה שלישית נהגו לזמר את כל הזמירות כבכל שבת, ומשום שהזמירות בסעודה שלישית אינה מחמת היום-טוב אלא מחמת שבת” (שיח שרפי קודש, חלק ד, סימן רכא)