שיחות הר"ן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | ספר |
|---|---|
| מחבר | רבי נתן מברסלב |
| דפוס ראשון | חלקו הראשון נדפס בצירוף סיפורי מעשיות, 1815/1816 |
| טקסט מלא | לקריאת הספר |
שיחות הר”ן הוא קובץ של שיחות, אמרות והדרכות של רבי נחמן מברסלב, שרשם תלמידו רבי נתן מברסלב. שלא כמו התורות שבליקוטי מוהר”ן, שנאמרו ברוב המקרים בדרשה מסודרת לפני קהל החסידים, השיחות שבספר הן דברים שאמר רבי נחמן בשיחה חופשית, לעיתים לאדם יחיד ולעיתים בחבורה קטנה. לכן הספר משמש עד היום אחד המקורות העיקריים להכרת דרכו המעשית של רבי נחמן בעבודת ה’.
מבנה
הספר בנוי מסימנים קצרים, ורובם עוסקים בנושא אחד בלבד. אין בו סדר נושאי קבוע, ושיחות בעניינים שונים מופיעות זו לצד זו. בדרך כלל השיחות נדפסות יחד עם שבחי הר”ן, ושני החיבורים נחשבים לספר אחד בשני חלקים.
תוכן
השיחות עוסקות בנושאים רבים בעבודת ה’. בהם:
- התבודדות ושיחה אישית עם הבורא בשפת הדיבור של האדם.
- שמחה והתרחקות מעצבות ומייאוש.
- אמונה פשוטה ותמימות, והאזהרה מפני מחקר פילוסופי ומפני ספקות באמונה.
- לימוד תורה, ובכלל זה הדרכה להספיק ללמוד הרבה ובמהירות.
- ביטחון בה’ והשלכת הדאגות עליו. למשל, סימן ב פותח במשפט “טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו”.
בנוסף, בספר יש שיחות שבהן דיבר רבי נחמן על עצמו, על מעלת תורתו ועל ספריו, וכן שיחות על ענייני העולם והחברה בזמנו. סימן א פותח בפירוש על הפסוק “כי אני ידעתי כי גדול ה’”.
הדפסות
בהדפסה הראשונה של סיפורי מעשיות (1815 או 1816) צורפו אחרי המעשיות גם קטעים משבחי הר”ן ומשיחות הר”ן. משיחות הר”ן נדפס שם רק חלק, עד סימן 110 בערך, והוא נדפס תחת הכותרת “ליקוטי מוהר”ן”. מהדורה מורחבת ושלמה הודפסה בזלאקווא בשנת תר”י (1850), והספר מודפס כיום לפי מהדורה זו. מאוחר יותר יצא הקובץ לאור בנפרד בשם “שיחות הר”ן”, ובמהדורות מאוחרות יותר נוספו לו שיחות.
מקומו בברסלב
החסידים לומדים בשיחות הר”ן באופן קבוע, והמשפטים הקצרים שבו מצוטטים בהרבה ספרות ברסלבית מאוחרת. רבים מן הסימנים מסוכמים גם בליקוטי עצות לפי נושאים.
תרגום
הספר תורגם לאנגלית יחד עם שבחי הר”ן בידי אריה קפלן, בכרך Rabbi Nachman’s Wisdom שראה אור לראשונה בשנת 1973.
מעמד הספר
הספר משלים את ליקוטי מוהר”ן, כמעין תורה שבעל פה המבארת את שיטתו הרוחנית של רבי נחמן בתחומי החיים הנוגעים לכל אדם.
סגנון
השיחות כתובות בלשון פשוטה, קרובה ללשון הדיבור, ורבי נתן מצטט בהן לעיתים קרובות את דברי רבו בגוף ראשון. בכך הן שונות מן התורות שבליקוטי מוהר”ן, הבנויות על דרשה ועל רמזים קבליים. בזכות סגנון זה הספר נגיש גם למי שאינו בקיא במקורות הקבלה. מקצת השיחות קצרות מאוד ומתמצות במשפט אחד, ואחרות מתארות מעמד שלם ואת השיחה שהתנהלה בו.