תמימות

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

תמימות
סוגמושג
מקורות ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה יב
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה יט
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה עח
סיפורי מעשיות, מעשה ט
מושגים קשורים אמונה פשוטה
צדיק האמת
התבודדות
לימוד בתורת ברסלב

תמימות היא בלשון ברסלב עבודת ה’ בפשטות, בלב שלם ובלי התחכמויות. רבי נחמן מברסלב הרבה להעמיד את התמימות מול החכמות, וראה בה את עיקר היהדות ואת תכלית השלמות.

במקורות

בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה יב נאמר: “ועקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות”. בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה יט הדברים חריפים עוד יותר: “עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל”. בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה עח תיאר רבי נתן מברסלב את דרכו של רבי נחמן עצמו כדרך של פשיטות ותמימות.

תמימות וחכמה

התמימות בתורת רבי נחמן אינה בורות. רבי נחמן עצמו היה למדן גדול, ועודד את תלמידיו ללמוד הרבה (ראו לימוד בתורת ברסלב). הביקורת שלו מופנית כלפי חכמות שמרחיקות מן האמונה, כגון חקירה פילוסופית, וכלפי התחכמות בעבודת ה’, שבה האדם מחפש היתרים או מסבך את עצמו בחשבונות. מול אלה העמיד את האמונה הפשוטה ואת השיחה הישירה עם ה’ בהתבודדות.

מעשה מחכם ותם

הביטוי הספרותי הבולט של הרעיון הוא סיפורי מעשיות, מעשה ט, “מעשה מחכם ותם”. במעשה מתוארים שני חברים: החכם, שרכש חכמות רבות אך נעשה ספקן ומריר, והתם, שחי בשמחה ובפשטות. במהלך המעשה התם עולה לגדולה ונעשה שר חשוב, ואילו החכם, שאינו מאמין בדבר שאינו רואה בעיניו, נלכד בספקותיו.