התבודדות

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

התבודדות
סוגמושג
מקורות ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה כה
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה צו
ליקוטי מוהר"ן, תורה נב
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה יא
שיחות הר"ן, רכז
מושגים קשורים שמחה
תיקון חצות
אמונה פשוטה
התחזקות
יישוב הדעת
תמימות

התבודדות בתורת רבי נחמן מברסלב היא פירוט שיחו של האדם לפני הקב”ה בלשונו שלו, בזמן קבוע ובמקום שבו הוא לבדו. בניגוד לתפילה בנוסח הקבוע, ההתבודדות היא דיבור חופשי: וידוי על העבר, בקשה על העתיד, תיאור הקשיים והמכשולים, וגם תודה ושבח. בחסידות ברסלב היא נחשבת להנהגה היסודית ביותר, וחסידי ברסלב מקפידים עליה עד היום.

המקור העיקרי

הדברים המפורטים ביותר על ההתבודדות מובאים בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה כה, הפותחת במילים “ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל”. לפי תורה זו על האדם לקבוע לעצמו לפחות שעה, ואם אפשר יותר, ולהתבודד בחדר או בשדה ולפרש שיחתו “בינו לבין קונו”. רבי נחמן מדגיש שהדיבור יהיה בשפה שהאדם מדבר בה ביום-יום, שבימיו הייתה יידיש, משום שבלשון הקודש קשה לרוב האנשים לבטא את כל אשר בלבם, והלב נמשך יותר אחר השפה המוכרת.

באותה תורה מוסבר שהנהגה זו שווה לכל נפש, “מקטן ועד גדול”, ושגדולי הצדיקים הגיעו למדרגתם בזכותה. בסוף התורה מוסיף רבי נחמן עצה נלווית: “לעשות מהתורה תפלה”, כלומר להפוך דבר תורה שלומדים לבקשה אישית לזכות לקיים אותו. מעצה זו צמח הספר ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב.

זמן ומקום

בליקוטי מוהר”ן, תורה נב נאמר ש”עקר ההתבודדות הוא בלילה”, כשהעולם פנוי מטרדות, ושהיא הדרך לבוא לידי “ביטול”, כלומר לבטל את התאוות והמידות הרעות עד שהאדם נכלל בשורשו. תורה זו ממליצה גם על מקום מבודד, דרך שאין בני אדם מצויים בה.

על ההתבודדות בטבע נאמר בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה יא: “כשהאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפלה”. בשיחות הר”ן, רכז מובא בשמו שטוב יותר שההתבודדות תהיה מחוץ לעיר, במקום עשבים, משום שהעשבים מעוררים את הלב. לפי שיחות הר”ן, קסב, רבי נחמן עצמו הרבה להתבודד בשדות וביערות שסביב מקומות מגוריו, מימי נעוריו ועד ישיבתו בברסלב.

כשאין מילים

רבי נחמן התייחס גם למצב שבו האדם אינו מצליח לדבר. בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה צו נאמר שאפילו מי שמסוגל לומר רק דיבור אחד, יחזור עליו פעמים רבות, אפילו ימים רבים, עד שייפתח פיו. באותו מקום מובא שרצונו היה שכל היום יהיה התבודדות, אך מאחר שלא כל אדם יכול לעמוד בכך, הורה על איזו שעה ביום לכל הפחות. עוד נאמר בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה קא שעל ידי אמירת תיקון חצות אפשר לפרש את השיחה כמו בהתבודדות.

מקומה בחסידות ברסלב

ההתבודדות קשורה לערכים נוספים בתורת רבי נחמן: היא אמצעי לבירור עצמי וליישוב הדעת, ביטוי לאמונה פשוטה שה’ שומע את דבריו של כל אדם, ודרך להתחזקות מתוך ירידה. היא קשורה גם לשמחה ולחיפוש הנקודות הטובות שבאדם, כפי שמבואר בתורת אזמרה.

בדורות שאחריו הפכה ההתבודדות לסימן היכר של חסידות ברסלב. חסידים רבים יוצאים לשדות וליערות, בעיקר בשעות הלילה, ויש קהילות ומוסדות שקובעים לה זמן מיוחד בסדר היום. עצות רבות בנושא כונסו בליקוטי עצות תחת הערך “התבודדות”.