ליקוטי תפילות

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

ליקוטי תפילות
סוגספר
מחבר רבי נתן מברסלב
דפוס ראשון חלק א: ברסלב, 1822–1824; חלק ב: 1827
טקסט מלאלקריאת הספר

ליקוטי תפילות הוא קובץ תפילות שחיבר רבי נתן מברסלב. כל תפילה בו מבוססת על אחת מתורותיו של רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר”ן. התפילות הופכות את רעיונות התורה לבקשות אישיות מן הבורא, כדי שהלומד יזכה לקיים בפועל את מה שלמד.

רקע

בהקדמה לספר כותב רבי נתן שרבי נחמן הזהיר את תלמידיו פעמים רבות “לעשות מהתורות תפלות”. לדבריו, רבי נחמן אמר שתפילות כאלה גורמות “שעשועים גדולים” למעלה. רבי נתן מוסיף שרבו לא פירש בדיוק כיצד לעשות זאת, אך התלמידים הבינו שהכוונה היא לעיין בכל תורה, להבין מה היא דורשת מן האדם למעשה, ולהתפלל להצליח לקיים זאת. ההנחיה הזו קשורה גם למעמדה של ההתבודדות בתורת ברסלב, כלומר שיחה אישית וחופשית עם הבורא. ליקוטי תפילות מציע לה נוסח כתוב.

לפי שער ברסלב, רבי נתן חיבר את התפילות בפקודת רבו. העיקרון שעליו הספר בנוי מקורו בתורה כה בליקוטי מוהר”ן תנינא, שם אמר רבי נחמן: “טוב לעשות מהתורה תפלה. דהינו כשלומד או שומע איזה מאמר תורה מצדיק האמת, אזי יעשה מזה תפלה” (ליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה כה).

לקריאת ההקדמה

מבנה ותוכן

הספר נחלק לשני חלקים. בכל אחד מהם יש תפילות ממוספרות, ובראש כל תפילה מצוינת התורה שעליה היא מבוססת. למשל, התפילה הראשונה בחלק א נכתבה על פי תורה א בליקוטי מוהר”ן, “אשרי תמימי דרך”. בשני החלקים יחד יש כמאתיים ועשר תפילות.

התפילות כתובות בגוף ראשון, בלשון של תחנונים ווידוי. הן משלבות פסוקים ומאמרי חז”ל עם רעיונות התורה, ולצידם בקשות על חיי היומיום. רבות מהן ארוכות, והן חוזרות שוב ושוב על הבקשה להתקרב לה’ למרות המכשולים והנפילות. נושאים מרכזיים בהן הם תשובה, שמחה, אמונה פשוטה, שמירת הברית, הכנעת התאוות, וההתקשרות לצדיקים.

הדפסות

החלק הראשון נדפס בדפוס שהיה בבית רבי נתן בעיר ברסלב. לפי שער ברסלב הדפסה זו נעשתה בשנת תקפ”ב. ההדפסה החלה בשנת 1822 והסתיימה בשנת 1824. החלק השני נדפס בשנת 1827 בלי שער, וההדפסה נעשתה בחשאי, בתקופה שבה נרדפו רבי נתן וחסידי ברסלב. תפילות אחדות שלא נכללו בהדפסות הראשונות נדפסו מאוחר יותר.

מקומו בברסלב

חסידי ברסלב רבים נוהגים לומר בכל יום תפילות מן הספר, לצד התפילות הקבועות. התפילות שבו נחשבות לדוגמה לאופן שבו אפשר להפוך לימוד לתפילה. הספר השפיע גם על כותבים מאוחרים יותר, שחיברו תפילות בסגנונו. ביניהם רבי אברהם חזן, שחיבר את “ששון ושמחה”. חלקים מן הספר תורגמו לשפות שונות.

ספרים שנגזרו מהספר

מתוך ליקוטי תפילות חוברו כמה ספרים נוספים. אחד מהם הוא ליקוטי תפילות לזמני השנה, שבו התפילות מסודרות לפי זמני השנה. עוד ספרים הם “תפילת הנער”, אוסף תפילות המתאימות לבני נוער, ו”ליקוטי תפילות לנשים”, לקט תפילות המתאימות במיוחד לנשים.

לשון התפילות

רבי נתן כתב את התפילות בעברית, ולא ביידיש, שפת הדיבור של החסידים. לשונן מליצית ועשירה בפסוקים, וההתבודדות עצמה נאמרת לפי הדרכת רבי נחמן בשפת הדיבור. בתורת ברסלב התפילות הכתובות נועדו לשמש דוגמה ועזר, ואינן מחליפות את השיחה החופשית של האדם עם בוראו.

הטקסט המלא: קריאה באתר

כתיבה והדפסה לפי הביבליוגרפיה

רבי נתן החל לחבר את התפילות בשנת תקע”ה, אחרי שכבר הוציא לאור כמה מספרי רבו. הוא פעל לפי הרמז של רבי נחמן לעשות מכל לימוד תפילה. בתחילה לא תכנן להדפיס את התפילות. את ההדפסה עורר בנו, רבי שכנא, שהדפיס בשנת תקפ”א בלי ידיעתו את תיקון הכללי עם התפילה שלו.

בשנת תקפ”ב התחיל רבי שכנא להכין את הדפסת כל התפילות. באותה שנה נדפסו רק עשרים ושתיים תפילות. הדפוס היה בבית רבי נתן, בלי רישיון הצנזורה, ולכן הסתירו אותו ולא העסיקו בו אנשים זרים. רבי נתן נסע לארץ ישראל בשנת תקפ”ב וחזר בסוף תקפ”ג, ואז המשיך בהדפסה בתמיכת אחד מאנשי שלומנו. עד תקפ”ד נדפסו שישים ושתים תפילות. את העבודה עשו אנשי ברסלב בעצמם, ללא פועלים מבחוץ. רבי נתן לימד אותם את המלאכה, ובראשם עמדו רבי מנדל ורבי חיים נחום. שמותיהם רמוזים בסוף החלק הראשון בשיר מיוחד, שבו האותיות הראשונות של שמותיהם חוזרות פעמיים.

בשער החלק הראשון נכתב שההדפסה התחילה בשנת תקפ”ב והסתיימה באדר של שנת תקפ”ד. בי”ט באדר ב’ תקפ”ד חתמו פקידי הצר את בית הדפוס. הם פעלו אחרי הלשנה על דפוס בלי רישיון. בתשעה באב באותה שנה הגיע מכתב מהשופטים בקמניץ, שלא יתירו לפתוח את הדפוס בלי רישיון מווילנא. במחצית תקפ”ז נמשכה ההדפסה בדפוס אחר ועל ידי אחרים, והושלמה באותה שנה. מקום ההדפסה לא צוין בספר.

התפילות שנשמטו מההדפסה הראשונה נדפסו אחרי פטירת רבי נתן, בערך בשנת תר”ח, בכרך נפרד. אחרי כן נדפסו שוב בפודגורזה בשנת תרס”ו, בידי ישעיהו בן שלום יוסף אריה ובצירוף הסכמות. בשנת תרל”ו נדפס הספר שוב בז’ולקווא. על השער אין מקום ושנה, אך רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין מזכיר את המהדורה בהקדמה לספר אחר. מהדורות נוספות יצאו בירושלים בתרס”ד–תרס”ה בידי רבי ישראל היילפרין, בתרע”ה, בוורשה בתר”צ בידי רבי אהרן לייב ציגלמאן, בירושלים בתש”ג ובתשי”ז ובתשכ”ז, ובתשכ”ח במהדורה מנוקדת בפורמט קטן. לפי הביבליוגרפיה, התפילות שנדפסו אינן כל התפילות שחיבר רבי נתן.

מקורות