רבי אהרן לייב ציגלמאן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| רבותיו | רבי שלמה גבריאל |
רבי אהרן לייב ציגלמאן (נרצח בשואה) היה מחסידי ברסלב בוורשה בין מלחמות העולם. הוא שימש גבאי ומשפיע בבית המדרש של חסידי ברסלב בעיר, הדפיס ספרים רבים של רבי נחמן ותלמידיו, ויחד עם רבי יצחק ברייטר יזם את הקיבוץ השנתי של חסידי פולין בלובלין. לפי המסופר היה כבן חמישים ושלוש במותו.
התקרבותו לברסלב
בוורשה שלפני מלחמת העולם הראשונה פעל חסיד בשם רבי שלמה גבריאל, שייסד בית מדרש לחסידי ברסלב ברחוב דזיילנה והרצה בו מספרי רבי נחמן. אהרן לייב, צעיר מעיר סמוכה, שמע עליו מרבי יצחק ברייטר והגיע אל ביתו של רבי שלמה גבריאל. משם נמשך אל דרכה של ברסלב.
מנהיג בית המדרש בוורשה
במלחמת העולם הראשונה פשטו רעב ומגפות בפולין, ורבים מחסידי ברסלב בוורשה נשארו בלי מקור פרנסה והקדישו את זמנם ללימוד ולתפילה. לאחר פטירת רבי שלמה גבריאל נבחר אהרן לייב לגבאי בית המדרש ונטל על עצמו את הנהגתו. הוא הדגיש ריסון והדרגתיות בעבודת ה’, עודד את הצעירים הנלהבים לסבלנות, ושמר על הסדר בבית המדרש. לפי העדות שנמסרה עליו, לא התיר שם שיחות על פוליטיקה או חדשות.
הוא נהג ללמוד ברבים מספרי רבי נחמן, ובשבת בבוקר לימד את סיפורי מעשיות. לשיעוריו הגיעו גם אנשים שלא היו מחסידי ברסלב. ביתו ברחוב גנשה 27 שימש כתובת לחסידים מכל פולין, לקניית ספרים, להתכתבות ולעצה. הוא גם יזם משמרות לימוד שיימשכו לאורך כל היום בבית המדרש, וכתב על כך במכתב לאחד מחבריו, על משמרות ללימוד ספרי רבינו ז”ל ברבים על כל היום כולו.
הקיבוץ בלובלין
מאחר שהדרך לאומן נחסמה בגבול ברית המועצות, ביקשו חסידי פולין מקום אחר להתכנס בו בראש השנה. אהרן לייב ורבי יצחק ברייטר בחרו בלובלין. בראש השנה תרפ”ח התאספו שם כשש מאות חסידים, והקיבוץ גדל משנה לשנה. בשנת תרצ”א הסכים רבי מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, להעמיד לרשותם את אולם הישיבה. הקיבוץ בלובלין בא במקום ראש השנה באומן עבור חסידי פולין.
הדפסת ספרי ברסלב
משנת תרע”ב בקירוב הדפיס אהרן לייב ספרי ברסלב במאות ובאלפי עותקים: ליקוטי מוהר”ן, ספר המידות, תיקון הכללי במהדורות רבות, שיחות הר”ן, שבחי הר”ן, ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות, חיי מוהר”ן, ליקוטי עצות ועוד. לפי חישוב שערכו חסידי ברסלב, הדפיס עד שנת תרצ”ו כשבעים וחמישה אלף כרכים. את הספרים מכר בזול ולעיתים נתן בחינם, ולכן נקלע לחובות כבדים. הוא התגורר בדירה צפופה ועבד בה בין ארגזי הספרים.
בשנת תרצ”א הודיע שאינו יכול להמשיך להדפיס. חסידים מלודז’ וממקומות אחרים קראו לתמוך בו, ובלודז’ הוקם ועד לסיוע בהדפסה. הוא התנגד להעביר את ההדפסה לגוף ציבורי, בנימוק שהיא דורשת איש מומחה אחד שישגיח על הדיוק, ולאחר כשלוש שנים חזר להדפיס באופן עצמאי.
אחרית ימיו
בשנת תרצ”ט, ערב מלחמת העולם השנייה, כתב מכתב לחסיד בירושלים, ובו כתב שעליהם להיאחז בקשרי המלחמה הכבדה האחרונה הזאת, ולדעת ולהאמין באמונה שלמה שהוא ההולך לפנינו והוא ילחם בעדנו. בשואה גורש עם יהודי וורשה למחנה טרבלינקה ונרצח שם.
מקורות
- שער ברסלב – תולדות חייו של רבי אהרן לייב ציגלמאן הי”ד זצ”ל
- מכתבי רבי אהרן לייב, נעימות נצח כח, אור צדיקים ז