ליקוטי הלכות

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

ליקוטי הלכות
סוגספר
מחבר רבי נתן מברסלב
דפוס ראשון חלק אורח חיים הראשון: יאסי, 1843; שאר החלקים: ז'ולקווא ולמברג, תר"ז–תרכ"א
טקסט מלאלקריאת הספר

ליקוטי הלכות הוא חיבורו הגדול של רבי נתן מברסלב. בחיבור זה מבאר רבי נתן את הלכות השולחן ערוך לאור תורותיו של רבו רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר”ן. החיבור נחשב ליצירתו העיקרית של רבי נתן, והוא עבד עליו במשך עשרות שנים, עד סוף ימיו.

רקע

רבי נחמן הדריך את תלמידיו ללמוד שולחן ערוך באופן קבוע. בהקדמה, שכתב רבי נתן בעצמו, הוא מתאר את גדולת רבו ומדגיש שהדברים שבספריו נשענים על מה שקיבל ממנו. הוא מספר שכך הורה לו רבו: “כי כן צויתי מפיו הקדוש, לחשב ולעין בכל הלכתא והלכתא”, עד שיאיר לו ה’ לחדש בהן חידוש. את החידושים הוא מבסס על ההקדמות והיסודות שקיבל מרבו בליקוטי מוהר”ן, ולפעמים גם על סיפורי מעשיות. על מבנה החיבור הוא כותב שהוא “מיסד ומסדר על כל ההלכות שבארבעה חלקי שלחן ערוך”. הוא מוסיף שלפעמים לקט הקדמות “מספר הא”ב”, הוא ספר המידות.

לקריאת הקדמת המחבר

מבנה

הספר בנוי על פי ארבעת חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. על כל סימן או קבוצת הלכות כתב רבי נתן “הלכה” אחת או כמה, ולפעמים מספר רב שלהן. כל הלכה היא מאמר עיוני העומד בפני עצמו. במהדורות המקובלות היום הספר נדפס בשמונה כרכים: כרכים א–ג על אורח חיים, ד–ה על יורה דעה, ו על אבן העזר, וז–ח על חושן משפט.

תוכן ושיטה

בדרך כלל כל הלכה פותחת בדין מסוים מן השולחן ערוך ובהבאת תורה מליקוטי מוהר”ן. משם רבי נתן מראה כיצד הדין משקף את רעיון התורה. למשל, ההלכה הראשונה בהלכות ברכת השחר פותחת בברכת “הנותן לשכוי בינה” ומקשרת אותה לתורה “וביום הבכורים” שבליקוטי מוהר”ן. המאמרים חורגים פעמים רבות מן ההלכה עצמה. הם עוסקים בפרשיות התורה, במועדי השנה ובעבודת ה’ בכלל, ושבים לנושאים המרכזיים בתורת ברסלב: התחזקות, תשובה, תפילה, אמונה פשוטה והתקשרות לצדיק.

לכן הספר משמש גם פירוש רחב לליקוטי מוהר”ן, ובו נפתחים רעיונות שבתורות המקוריות מופיעים רק ברמז.

הדפסות

החלק הראשון, על אורח חיים, הוא היחיד שנדפס בחיי רבי נתן. לפי הביבליוגרפיה הוא נדפס ביאסי בשנת 1843. בשער הספר אין שנה ומקום, ולכן יש מי שייחסו אותו לז’ולקווא בשנת תר”ו, אך הביבליוגרפיה מפרטת את מהלך ההדפסה והיא מסתדרת עם יאסי. שאר החלקים נדפסו לאחר פטירת רבי נתן בשנת 1844, בז’ולקווא ובלמברג. מאז נדפס הספר במהדורות רבות.

הביבליוגרפיה מתארת את ההדפסה כפרשה קשה. רבי נתן עצמו כמעט שלא כתב עליה במכתביו. בשנת תקפ”ד נסגר הדפוס שבביתו, והדפסת ספרי רבי נחמן נעצרה כמעט לגמרי. בשנת תקצ”ז יצאה גזירה לבדוק ספרים, ורבי נתן פעל מאז בחשאי. את ההדפסה הוא כינה עסק ואת הספרים סחורה. הוא הסתייע בתלמידו רבי נחמן מטולטשין, שאותו כינה רבי נחמן סוחר.

בשנת תר”ג נשלח רבי נחמן מטולטשין להדפיס את ליקוטי הלכות ביאסי, אחרי שההדפסה בלמברג לא הצליחה. הוא יצא לדרך אחרי ראש השנה תר”ג, ברגל ובלי כסף. בסביבות חנוכה התחיל בהדפסה בפועל, ואחרי פסח השלים את חלק אורח חיים הראשון. הבאת הספרים לרוסיה הייתה קשה, כי המשכילים ניסו להשיג איסור על ספרי קבלה וחסידות שנדפסו מחוץ לגבול. בתר”ה התכוון רבי נתן לצאת בעצמו להמשך ההדפסה, אך מחלתו החמירה.

לפי הביבליוגרפיה, הנתונים על הדפסות החלקים הם אלה:

  • אורח חיים, חלק א: יאסי, 1843, בידי רבי נחמן מטולטשין.
  • אורח חיים, חלקים ב–ג: ז’ולקווא, תר”ז–תר”ח.
  • יורה דעה: ז’ולקווא, מיד אחר כך. שני חלקיו נכרכו בכרך אחד.
  • חושן משפט: למברג, תרי”ט. על השער נכתב אמסטרדם, אך נראה שנדפס בלמברג.
  • אבן העזר: למברג, תרכ”א. גם בו נכתב על השער אמסטרדם.

בכך הושלמה המהדורה הראשונה. את שמונת הכרכים אפשר לראות גם בחלוקה לארבעה חלקי שולחן ערוך, כי ההדפסה נמשכה כמעט עשרים שנה ולא נעשתה בבת אחת. על כל הלכה בשולחן ערוך כתב רבי נתן בדרך כלל שבעה דרושים, ולפעמים שמונה ותשעה.

מהדורות מאוחרות יצאו בירושלים בשנת תרס”ט (חלק קטן מאורח חיים א), בברדיצ’ב בתרע”א, בפיוטרקוב בתרפ”ט, בוורשה בתרצ”ד ובירושלים בשנות תש”ט עד תשכ”ג, בידי חסידי ברסלב ובידי מדפיסים יחידים.

כתיבה

לפי הביבליוגרפיה, רבי נתן כתב את ההלכות בכתב ידו. בכתבי היד כל הלכה ראשונה מאורח חיים כתובה בכרך נפרד, וכך גם ההלכה השנייה, וכן ביורה דעה. בעת ההכנה לדפוס סידרו את החומר בצורתו הנוכחית, שבע מערכות על כל הלכה. שני כרכים מכתב היד שמורים בספרייה בירושלים. ההלכות הראשונות, עד הלכה ג בערך, נכתבו עוד בחיי רבי נחמן, והשאר אחרי פטירתו. בהדפסה התחלפו שתי ההלכות הראשונות, ההלכה הראשונה והשנייה. רבי נתן סידר בעצמו מפתחות לספר עד הלכה ה, על פי פרשיות התורה ועל פי ליקוטי מוהר”ן.

מקומו בברסלב

ליקוטי הלכות נלמד בחסידות ברסלב כספר יסוד, ורבים לומדים בו בקביעות. חלק מן המאמרים שבו מסוכמים גם בקיצורים ובלקטים שנעשו בדורות שאחריו. לפי שער ברסלב, אמר רבי נתן בשיחה שאומרים על ספר השל”ה שהוא אוצר של גן עדן, ואילו על ספרו אמר שספר ליקוטי הלכות הוא הגן עדן בעצמו.

היקף הספר

בחלק אורח חיים יש מאמרים על כל מחזור היום והשנה: מהלכות השכמת הבוקר, ציצית, תפילין ותפילה, ועד הלכות שבת, המועדים, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכה, חנוכה ופורים. בחלק יורה דעה יש מאמרים על הלכות שחיטה, כשרות, טהרה ועוד. בחלקים אבן העזר וחושן משפט עוסק רבי נתן גם בדיני ממונות ובדיני משפחה, כמו הלכות דיינים, שומרים ונזיקין, ומוצא בהם רעיונות של עבודת ה’.

הטקסט המלא: קריאה באתר

מקורות