רבי גדליה אהרן קעניג
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי גדליה אהרן בן רבי אלעזר מרדכי קעניג |
| נולד | 1921 |
| מקום לידה | העיר העתיקה, ירושלים |
| נפטר | כ"ג בתמוז תש"מ (1980) |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| רבותיו | רבי אברהם שטרנהרץ |
| חיבוריו | חיי נפש |
רבי גדליה אהרן קעניג (1921–1980) היה מגדולי חסידי ברסלב בירושלים במאה העשרים, תלמידו המובהק של רבי אברהם שטרנהרץ והכוח המניע מאחורי הקמת קהילת חסידי ברסלב בצפת. הוא נודע בבקיאותו הרחבה בתורת ברסלב ובקבלה, ובביתו הפתוח שבו קיבל כל אדם שביקש עצה.
נעוריו והתקרבותו לברסלב
רבי גדליה אהרן נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1921. מנעוריו היה שקדן, ולפי מה שסיפר לנכדו ידע בימי בחרותו בעל פה את כל השיטה מקובצת על מסכת בבא קמא. בנעוריו נמשך לחסידות חב”ד, אך לאחר מכן הכיר את רבי אברהם שטרנהרץ, שעלה לירושלים בשנת 1936 (אדר תרצ”ו), ונקשר אליו. רבי אברהם נעשה למורו ולמדריכו הרוחני, והוא אף סידר את קידושיו.
לפי המסופר, החסיד ר’ חיים ברוך טרנובסקי סיפר לו על הרב הקשיש שעלה מאוקראינה. רבי גדליה אהרן שוחח עמו, הציג לפניו קושיות בתלמודו, והתפעל מהיקף ידיעותיו. השיחה עברה אחר כך לענייני מוסר ועבודת ה’, ולא חלפו ימים רבים עד שהפך לחסיד ברסלב מסור שאינו משה מאוהלו של רבו.
בגיל שמונה עשרה נישא לאסתר יהודית, בתו של רבי דוד משה ארנטרוי. לאורך כל שנותיו נשאר צמוד לרבו, ולמד ממנו את המסורות שהגיעו אליו מרבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין ומזקני אומן.
מירושלים העתיקה למאה שערים
במלחמת העצמאות, לאחר שכוחות ירדניים כבשו את העיר העתיקה וגירשו את תושביה היהודים, עבר עם רבו לשכונת קטמון. לאחר מכן התיישב בשכונת מאה שערים. ביתו הצנוע שם, בן שני חדרים, נעשה מקום מפגש לחסידים, ללומדים ולמבקשי הדרכה מכל הגוונים, ובהם לא מעט צעירים שהתקרבו ליהדות.
הנהגתו בלימוד
כשלמד מתוך ספרי רבי נחמן ברבים נהג לקרוא את הקטע כולו כלשונו, מתחילתו ועד סופו, ורק אחר כך לבארו. פעם, בעת שהותו במירון, קרא מתוך סיפורי מעשיות סיפור שלם בלי להוסיף דבר, בשעה שהצטרפו אל השומעים גם מתפללים שאינם מחסידי ברסלב. לבנו אמר אחר כך שהיו לו תילי תילים של דברים לומר על כך, אולם רצה שהם ישמעו את דברי רבי נחמן. רבים, ובהם רבנים ונערים, פנו אליו בשאלות, והוא השיב לכולם בסבלנות.
מהמסורות שקיבל מרבו אפשר ללמוד בשיח שרפי קודש. שם מסופר שרבי אברהם שטרנהרץ מסר לו, בשם רבי אברהם חזן, כי אנשי ברסלב הקפידו להניח תפילין דרבנו תם “עוד בזמן קריאת שמע”. (שיח שרפי קודש, חלק ד, סימן קצב)
הקמת הקהילה בצפת
לפי המסורת בקהילתו, רבי אברהם שטרנהרץ הטיל עליו להקים קהילה של חסידי ברסלב בצפת. בשנת תשכ”ז (1967 בערך), כשהעיר הייתה בשפל רוחני, הקים את האגודה “נחל נובע מקור חכמה” להתיישבות חרדית בעיר, וביקר בארץ ובחו”ל לגיוס כספים. הוא תכנן דיור לחסידים, מוסדות חינוך ובית כנסת.
הקהילה שהקים התבססה עם השנים, ומוסדותיה ידועים כיום בשם “נחל נובע מקור חכמה”. לאחר פטירתו עמד בראשה בנו, הרב אלעזר מרדכי קעניג.
תורתו וחיבוריו
רבי גדליה אהרן נודע בידיעותיו המקיפות בספרי רבי נחמן מברסלב ורבי נתן מברסלב, ובמיוחד בליקוטי מוהר”ן ובליקוטי הלכות, ולצדם בספרות הקבלה.
חיבורו העיקרי שנדפס בחייו הוא חיי נפש, העוסק בהתקשרות לצדיק, ונכתב בזיקה לספר “נפש החיים” לרבי חיים מוולוז’ין. בספר הוא מתייחס לטענות שבנפש החיים בעניין זה ומתרצן. כדי לקבל הסכמה לספר שלח את תלמידו ר’ שמואל טוקצינסקי אל הרב פנחס אפשטיין, ראש בית הדין של העדה החרדית. הרב אפשטיין השיב בתחילה שהוא נמנע מלתת הסכמות לספרי חסידות, אך לאחר שעיין בספר כמה ימים כתב הסכמה, ובה ציין שהדברים יורדים ונוקבים ושצריך לעיין בהם ולקרוא בהם תמיד. בשנת תשכ”ג הדפיס מחדש בירושלים, בהידור רב, את ליקוטי אבן של רבי אפרים ב”ר נפתלי ויינברג, בתוספת מראי מקומות ותיקונים. מכתביו לתלמידיו ולחסידיו כונסו ונדפסו לאחר פטירתו בכמה כרכים, והוא הותיר גם כתבי יד על ליקוטי מוהר”ן.
פטירתו
רבי גדליה אהרן נפטר בכ”ג בתמוז תש”מ (יולי 1980) באנגליה, במהלך מסע באירופה לגיוס כספים לקהילת ברסלב בצפת, ונקבר בהר הזיתים. אשתו, אסתר יהודית, האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת 2008. השפעתו נמשכת דרך הקהילה בצפת ודרך תלמידיו, שהעבירו הלאה את המסורת שקיבל מרבי אברהם שטרנהרץ.
מקומו בתולדות ברסלב
רבי גדליה אהרן שייך לדור שקיבל את מסורת ברסלב ישירות מזקני אומן שעלו לירושלים, והיה מן הבולטים שבהם. דרך רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, הגיעו אליו מסורות של משפחת רבי נתן ושל רבי נחמן מטשעהרין. הוא נחשב לאחד מאלה שהעבירו את המסורת הזו הלאה לדור של אחרי השואה והקמת המדינה, וחלק מן הפעילים בהפצת חסידות ברסלב בעשורים שלאחר מכן ראו בו את מורם.
מקורות
- שער ברסלב – תולדות חייו של הרה”ח רבי גדליהו אהרן קניג
- שער ברסלב – רבי גדליה קעניג
- עלון אוצרות (באדיבות הרב ד. ברסלבר)
- ביבליוגרפית תלמידי מוהרנ”ת
- שיח שרפי קודש, חלק ד, סימן קצב