רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין
סוגאישיות
שם מלא רבי נחמן גולדשטיין
נולד תקפ"ה (1825)
מקום לידה ברסלב
נפטר י"ג באדר ב' תרנ"ד (1894)
מקום קבורה טשעהרין
רבותיו רבי נתן מברסלב
תלמידיו רבי אברהם שטרנהרץ
חיבוריו חיי מוהר"ן
ימי מוהרנ"ת
עלים לתרופה
פרפראות לחכמה
יקרא דשבתא
ירח האיתנים
זמרת הארץ
נחת השולחן
רמזי המעשיות
ליקוטי עצות מהדורא בתרא
ליקוטי עצות חדש
ליקוטי תפילות ותחנונים
קיצור ליקוטי מוהר"ן
השתטחות
מכניע זדים
לשון חסידים
דרך חסידים
ילקוט רבינו
בירורים ותשובות
צוואת הרב מטשעהרין

רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין (תקפ”ה–תרנ”ד, 1825–1894), מכונה “הרב מטשערין”, היה מתלמידיו של רבי נתן מברסלב ומגדולי הלומדים והכותבים של חסידות ברסלב בדור שאחריו. הוא נודע בכינוי “בעל הפרפראות”, על שם חיבורו “פרפראות לחכמה”.

משפחתו וילדותו

רבי נחמן נולד בברסלב למשפחה רבנית. סבו היה רבי אהרן מברסלב, רב העיר ותלמידו של רבי נחמן מברסלב, ואביו, רבי צבי אריה, כיהן כרב העיר. לפי המסופר נולד אחרי תשע שנות נישואין שבהן לא נפקדו הוריו בבנים, לאחר שרבי נתן הבטיח לאמו כי ישועתם קרובה, והוא נקרא נחמן על שם רבי נחמן.

מילדותו התבלט בהתמדה ובזיכרון. כסיפור על כוחו נמסר כי בהיותו כבן עשר עיין בבית הכנסת בספר שו”ת של מוכר ספרים, ולאחר מכן שחזר בעל פה תשובה הלכתית של חמישה עשר דפים. אביו אסר עליו לחזור על כך, מחשש לעין הרע. בשנים תקצ”ו–תקצ”ח, כשרבי נתן גורש מברסלב ושהה בנמירוב, שלח אותו אביו, בן אחת עשרה, ואת אחיו הצעיר חיים לשמוע תורה מרבי נתן. עד גיל עשרים בערך שמע ממנו תורות ושיחות רבות, ולפי המקורות קיבל לאחר פטירתו חלק מכתביו.

רב בטשעהרין

לאחר פטירת רבה של טשעהרין, רבי שמואל יצחק, מתלמידי רבי נחמן, פנו אנשי העיר אל רבי נחמן, אז אברך בשנות העשרים, שיבוא לכהן כרב. הוא סירב, מכיוון שחפץ ללמוד ולעבוד את השם ולא לשאת עול קהילה. לבקשת אמו שיחה איתו רבי נפתלי מנמירוב, והוא הסכים בתנאי שיצורף אליו מורה צדק לשאלות היומיום, ורק שאלות מורכבות יופנו אליו. הוא כיהן כרב טשעהרין יותר מארבעים שנה, ובמקור מצוין שהמשיך בכך שושלת של חמישה עשר דורות של מורי הוראה.

הוא נהג בפשטות. כשביקשו לכבדו בראש השנה באומן, ענה שאת הרבנות השאיר בטשערין. הוא נמנע מלפסוק הלכות מחוץ לעירו. בשיח שרפי קודש מתואר גם מראהו: “שכל מי שרק הביט על צורתו של הרב מטשערין נפל עליו פחד ומורא גדול, כי היתה לו צורה והדרת פנים מופלגת מאד”. (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן שלו) פעם אמר לנכדו רבי אברהם שטרנהרץ, כששלח לו רב קרמנצ’וג הצעה לחבר ספרי שו”ת, שביכולתו לעשות זאת אך הוא מכין תשובות מסוג אחר לשאלות שישאלו את האדם לאחר רדתו לקבר.

חיבוריו ופעולותיו

רבי נחמן נחשב לאחד מגדולי המפרשים של תורת ברסלב ולמי שתרם יותר מכל אחד אחר בדורו לגיבוש ספרי החסידות והדפסתם:

  • פרפראות לחכמה: הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר”ן. בראש כל מאמר מספר המחבר בקצרה את רקע המאמר, כפי ששמע מאביו, רבי צבי אריה, ובעיקר מרבי נחמן מטולטשין ומרבי משה ברסלבר, תלמידי רבי נתן. החלק הראשון עוסק במאמרי ליקוטי מוהר”ן, והחלק השני בתלמוד ובמדרשים. הספר נדפס בלבוב בשנת תרל”ו, ושוב בירושלים בידי רבי שמואל הורביץ. בשנת תשי”ח נדפס בניו יורק, ובשנת תשכ”ו נדפס חלק א בלבד.
  • רמזי המעשיות: פירוש ראשון על סיפורי מעשיות. כנראה נדפס לראשונה בלבוב בשנת תרס”ב, ומאז הוא מצורף לכל המהדורות של ספר המעשיות. בסופו מקצת מרמזיו של רבי אברהם חזן, שנכללו אחר כך בחכמה ותבונה.
  • זמרת הארץ: על ארץ ישראל בתורת ברסלב. בשנת תרכ”ט ביקר המחבר בארץ ישראל ורצה להתיישב בה, אך חזר כדי לסדר את עניניו. כשרצה לבצע את התכנית חלה ושכב במיטתו יותר מעשר שנים, ולא הצליח לעלות. הספר נדפס בלבוב בשנת תרל”ו, בירושלים בשנת תרצ”ו ושוב בשנת תשכ”ח.
  • דרך חסידים ולשון חסידים: ליקוטים מסודרים לפי נושאים, בעיקר מספרי תלמידי הבעל שם טוב. דרך חסידים כולל שישים וחמישה עניינים, ולשון חסידים שלושים וחמישה. שניהם נדפסו בלבוב בשנת תרל”ו, דרך חסידים נדפס שוב בשנת תשכ”ב, ולשון חסידים בשנת תשכ”א בידי ישיבת לעלוב. בשיח שרפי קודש מסופר על דבריו על כך: “וכדי שלא תשתכח תורת הבעל-שם-טוב”. (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן שעג)
  • נחת השולחן: על השולחן ערוך, בדרך הסוד ועל פי המאמר הראשון בליקוטי מוהר”ן. בשנת תרס”ב העתיק אותו והכין אותו לדפוס רבי אלטר טפליקר. כתב היד נשלח לארץ ישראל ונדפס בירושלים בשנת תר”ע, ובשנת תשכ”ח נדפס שוב.
  • יקרא דשבתא: על קדושת השבת במאמרי רבי נחמן. נדפס בלבוב בשנת תרל”ו ובירושלים בשנת תשכ”ח.
  • ירח האיתנים: על ענייני ראש השנה במאמרי רבי נחמן. הספר לא נדפס בחיי המחבר. חלק קטן ממנו, עד סימן כג, נשלח לארץ ישראל ונמסר לנכדו רבי אברהם שטרנהרץ, שמסר אותו לתלמידו רבי גדליה אהרן קעניג. הוא טיפל בהדפסה, והספר יצא בירושלים בשנת תשי”א.
  • ליקוטי עצות מהדורא בתרא וליקוטי עצות חדש: תוספות לליקוטי עצות של רבי נתן. מהדורא בתרא נדפס בלבוב בשנת תרל”ד ובוארשא בשנת תרל”ה. ליקוטי עצות חדש הוא ליקוט עצות מליקוטי הלכות בארבעה חלקים, ונדפס בלבוב בשנת תרל”ד.
  • ליקוטי תפילות ותחנונים: השלמה לליקוטי תפילות של רבי נתן, בתפילות על מאמרים שלא נכללו בו. נדפס בלבוב בשנת תרל”ו ובירושלים בשנת תרצ”ז.
  • קיצור ליקוטי הלכות: תמצית דרושי ליקוטי הלכות מתחילת אורח חיים עד הלכות תפילין. נדפס בלבוב בשנת תרל”ו.
  • השתטחות: על מעלת ההשתטחות על קברי צדיקים. נדפס בלבוב בשנת תרל”ו ושוב בלובלין ובוארשא.
  • מכניע זדים: חיזוק באמונה והתרחקות מדרכי המינים והחוקרים. נדפס בשנת תרל”ד, ושוב בוארשא בשנת תרע”ב, בירושלים בשנת תש”ט ובניו יורק בשנת תשכ”ה.
  • ילקוט רבינו: חמישה כרכים גדולים שסידרו את מאמרי חז”ל לפי מאמרי ליקוטי מוהר”ן. לפי נכדו, רבי אברהם שטרנהרץ, ראה אותם בעצמו, והם אבדו.
  • בירורים ותשובות, חיבור על מאמר י בליקוטי מוהר”ן וליקוט מהזוהר: כתבים שלא נדפסו. בירורים ותשובות הם תשובות בענייני אמונה לרבי נחמן יבין.
  • צוואת הרב מטשעהרין: צוואה ובה סדר ההתנהגות אחרי פטירתו, ובסופה יחוס משפחתו. הודפסה בשנת תרצ”ג בידי רבי שמואל הורביץ ובשנת תשכ”א.

ספרי הרב מטשערין אינם מוגהים, ולכן הציטוטים מהם בערך זה ובערכי הספרים מובאים כפי שהם בדפוס.

נוסף על כך ההדיר והוציא לאור את חיי מוהר”ן, את ימי מוהרנ”ת ואת עלים לתרופה, וערך מהדורה מחודשת של ליקוטי עצות. בשנת תרכ”ט (1869) נסע לארץ ישראל.

פטירתו

בשלוש שנותיו האחרונות היה משותק, ובכל זאת ביקש בסמוך לראש השנה שיקחוהו לאומן. בערב פורים תרנ”ד, י”ג באדר ב’, ביקש מנכדו רבי אברהם שטרנהרץ ללמוד לפניו את התורה “דרשו ה’ ועוזו”, ובעת הלימוד נפטר. נקבר בטשעהרין. בשיח שרפי קודש מסופר שבלילה הראשון אחרי פטירתו של רבי אפרים בר נפתלי, “הלך הרב בחדרו אנה ואנה כל הלילה כשהוא סר וזעף”. (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן שלה) נכדו רבי אברהם העביר את מסורתו הלאה לאומן ולירושלים.

מקורות