רבי אברהם חזן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי אברהם בן רבי נחמן חזן |
| נולד | תר"ט (1849) |
| מקום לידה | טולטשין |
| נפטר | כ"ט בכסלו תרע"ח (1917) |
| מקום קבורה | בית העלמין החדש, אומן |
| רבותיו | רבי נחמן מטולטשין רבי מאיר לייב בלכר |
| תלמידיו | רבי לוי יצחק בנדר רבי אליהו חיים רוזן |
| חיבוריו | כוכבי אור ביאור הליקוטים חכמה ותבונה ימי התלאות שיחות וסיפורים אמונה בידיעה רוחנית |
רבי אברהם חזן (תר”ט–תרע”ח, 1849–1917), המכונה גם “רבי אברהם ב”ר נחמן”, היה בנו של רבי נחמן מטולטשין ומגדולי חסידי ברסלב בדור הרביעי. הוא התבודד שנים רבות ביערות, כתב את כוכבי אור ואת “ביאור הליקוטים” על ליקוטי מוהר”ן, ולימד בעל פה ובכתב את מסורת חסידי רבי נתן מברסלב.
ילדותו ולימודיו
רבי אברהם נולד בטולטשין, כארבע שנים לאחר פטירת רבי נתן, לאביו רבי נחמן מטולטשין. את הלכות הנגלה למד אצל רבי מאיר לייב בלכר, מתלמידיו של רבי נתן, ולצד זאת גדל בחברת תלמידי רבי נתן, ובראשם אביו. לפי המסופר, ידע בנגלה ובנסתר, ורבי שמעלה זליכובר, ראש ישיבת חכמי לובלין, העיד כי הוא בקי בשניהם.
מנעוריו נהג להתבודד ביערות סביב אומן ממוצאי שבת ועד ערב שבת, ולקח עמו ספרים ולחם. בתקופה מסוימת קיבל על עצמו “תשובת הקנה” ולא דיבר עם איש במשך שנים. כמו כן נהג ללמוד זמן ארוך מאמר אחד מרבי נחמן ולהתבודד על פיו.
חסידים שהכירו אותו תיארו את זהירותו בדיבור: “היה מדבר עם כל אחד לפי ערכו ולא דבר גבוהה אם אנשים שלאו בר הכי היו”. (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן קפג)
לפי המסופר, בילדותו נסע עם אביו לציון רבי נחמן, ובדרך הושלכו עליהם אבנים. אביו עטף אותו במעילו והגן עליו, ואמר לו שהוא כבר זקן, אולם אותו עוד יצטרכו בעולם.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת תרנ”ד (1894) עלה לארץ ישראל, אחרי שנתן גט לאשתו, שלא הסכימה לעלות עמו. הוא התגורר בירושלים כעשרים שנה, ובכל שנה נסע לאומן לראש השנה, לקיבוץ השנתי ליד ציון רבי נחמן. בנסיעתו האחרונה, בשנת תרע”ד (1914), פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא לא הצליח לשוב. הוא נשאר באומן, התבודד שם וקירב אנשים לתורת ברסלב.
לפי המקובל, כשהאדמו”ר מראדזין גילה את התכלת בשנת תרמ”ח, פרש לפני רבי אברהם את הוכחותיו, ורבי אברהם השיב שיש לו סימן טוב יותר, כי הדבר מרומז במגילת סתרים. לפי המסופר קיבל את מגילת הסתרים מרבי אהרן מליפאוויץ, תלמידו של רבי נפתלי מנמירוב.
חיבוריו
רבי אברהם הקפיד על דיוק במסירת השיחות, ושם לב גם לאופן שבו נאמרו. כשראה שהדיוק בשיחות הנמסרות בעל פה הולך ופוחת, העלה אותן על הכתב. בהקדמה לכוכבי אור כתב שמצווה וחובה עליו להודיע לדורות הבאים את דבריהם אשר שמע מפיהם, כי לא נעלם ממנו עוצם אמיתת דבריהם.
- כוכבי אור, בארבעה חלקים: “אנשי מוהר”ן”, המכיל סיפורים על רבי נחמן ותלמידיו, “אמת ואמונה” על מעלת האמונה, “חכמה ובינה” על גדולת רבי נחמן, ו”ששון ושמחה” על מעלת השמחה. מקורות הספר הם בעיקר אביו ותלמידי רבי נתן. המחבר הדפיס חלק מהספר בשנת תרנ”ו. בשנת תרצ”ג הדפיס אותו רבי שמואל הורביץ בתוספת רבה מכתבי המחבר, ובשנת תשכ”א הדפיסו אותו חסידי ברסלב בירושלים.
- ביאור הליקוטים: ביאור לליקוטי מוהר”ן, שכתב בקונטרסים במשך שנים רבות. בהקדמה ניסח שמונה עשר כללים ללימוד הספר, ורבי שמואל הורביץ, שהדפיס את הספר, ניסח אותם בקצרה. המחבר עצמו הדפיס רק קטע קטן: הקדמה, ביאור לסימנים א עד ה ולסימן ח. רוב הספר נשאר בכתב יד. חלק מהכתבים בכתב ידו, והשאר נכתבו בידי גיסו רבי אלטר טפליקר ובידי רבי שמעריל בן רבי אברהם אליהו מברדיטשוב, מתלמידיו. כתביו של רבי אברהם היו מפוזרים, ורבים מהם אבדו. בשנת תרצ”ה הוציא רבי שמואל הורביץ מהדורה מורחבת, ובשנת תשכ”ז יצאה מהדורה מדויקת עד סימן ח בבני ברק, בעריכת יצחק טשינגל.
- חכמה ותבונה: ביאורים לסיפורי מעשיות של רבי נחמן. בראש הספר מאמר על גדולת רבי נחמן ותלמידו רבי נתן. את הכתבים העתיק ברובם רבי נתן בייטלמאכער, ורבי שמואל הורביץ ליקט אותם, יחד עם ביאוריו הפזורים בשאר ספריו. הספר יצא לאור בשנת תשכ”ב על ידי נתן צבי קעניג.
- ימי התלאות: סיפור התלאות שעברו על רבי נתן בשנים תקצ”ה עד תקצ”ט. בסוף הספר מובאות השמטות מחיי מוהר”ן. רבי שמואל הורביץ הדפיס אותו בירושלים בשנת תרצ”ג, ויצחק טשינגל הדפיס אותו שוב בירושלים בשנת תשכ”ח.
- שיחות וסיפורים: הקדמות וביאורים לדברי רבי נחמן, וסיפורים מתלמידיו. בסוף הספר ביאורים לסיפורי מעשיות וסיפורים מכתב יד של רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין. המחבר הדפיס חלק מהספר בשנת תער”ג, ורבי שמואל הורביץ הדפיס אותו מחדש בתוספת רבה בשנת תרצ”ג. בשנת תשכ”א יצא בבני ברק.
- אמונה בידיעה רוחנית: ספר עמוק שנכתב בערך בשנת תרנ”ה, ונשאר בכתב יד. הוא מוסיף חדר עשרים לביאורו של המחבר לסימן סו בחלק הראשון של ליקוטי מוהר”ן.
פטירתו
בראש השנה תרע”ח (1917) חלה ולא קם ממיטתו, ונפטר בימי חנוכה, כ”ט בכסלו תרע”ח (14 בדצמבר 1917). הוא נקבר בבית העלמין החדש באומן, ועל מצבתו נכתב: ר’ אברהם בר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל. אנשי ברסלב כינו אותו “ר’ אברהם מארץ ישראל”. (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן תקע) בית העלמין נהרס והמצבות נעלמו. בערך בשנת תשנ”ט גילו שוב את מקום קברו, בעזרת תצלומי אוויר ועדותו של יואל שטרקס, ואגודת “אהלי צדיקים” הציבה עליו מצבה.
תלמידו המובהק היה רבי לוי יצחק בנדר, שנפגש עמו באומן ועלה לארץ ישראל בשנת תש”ט כאחד ממחדשי חסידות ברסלב בה. רבי אליהו חיים רוזן נמנה אף הוא עם תלמידיו.
מקורות
- שער ברסלב – רבי אברהם ב”ר נחמן
- שער ברסלב – תולדות חייו של רבי אברהם בן רבי נחמן חזן
- כוכבי אור, הקדמה
- ביבליוגרפית ספרי רבי אברהם בן רבי נחמן (חזן)
- שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן תקע
- שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן קפג
דפים המקשרים לכאן
- אבניה ברזל
- אור זורח
- באבי הנחל
- ביאור הליקוטים
- חכמה ותבונה
- ימי התלאות
- כוכבי אור
- ליקוטי מוהר"ן
- ליקוטי תפילות
- סיפורי מעשיות
- פרפראות לחכמה
- קונטרס תורה אור
- רבי אליהו חיים רוזן
- רבי אליהו יצחק פילמר
- רבי בן ציון אפטר
- רבי ברוך אפרים
- רבי ברוך גלנט
- רבי וועלוול מאומן
- רבי יהודה לייב רוזנפלד
- רבי יחיאל ווייסלייב
- רבי יצחק מנדל רוטנברג
- רבי יצחק משערוויץ
- רבי ישראל כהן מאומן
- רבי לוי יצחק בנדר
- רבי מרדכי סוקולובר
- רבי נחום שוסטר
- רבי נחמן ב"ר יהודה לייב
- רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין
- רבי נחמן מטולטשין
- רבי נפתלי כהן
- רבי שבתי ברסלבר
- רבי שלמה וקסלר
- רבי שמואל העשיל פרידמן
- רבי שמואל מאיר אנשין
- רבי שמערל מברדיטשוב
- רמזי המעשיות
- שיחות וסיפורים