רבי לוי יצחק בנדר
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי לוי יצחק ב"ר אברהם נח בנדר |
| נולד | 1897 |
| מקום לידה | גרודזיסק, פולין |
| נפטר | כ"ב בתמוז תשמ"ט (1989) |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| רבותיו | רבי אברהם חזן |
רבי לוי יצחק בנדר (1897–1989) היה מזקני חסידות ברסלב במאה העשרים. הוא קיבל את תורת ברסלב באומן מפי רבי אברהם חזן, הנהיג בה את הקהילה יחד עם רבי אליהו חיים רוזן בשנים הקשות של השלטון הסובייטי, ובמחצית השנייה של חייו עמד בראש בית הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים. רבים מחסידי ברסלב בדורות האחרונים, ובמיוחד מקרב החוזרים בתשובה, רואים בו את אחד ממורי הדרך החשובים שלהם.
נעוריו והגעתו לאומן
רבי לוי יצחק נולד בגרודזיסק שבפולין, בנו של רבי אברהם נח, מחסידי גור הראשון ואדם אמיד ותלמיד חכם. לפי מקור אחד נולד בשנת תרנ”ז (1897), ולפי מקור אחר בתרנ”ו. כבר לפני בר המצווה נהג לקום בלילה ללמוד, ובגיל חמש עשרה נשלח ללמוד בישיבת מאקוב.
בישיבה התוודע לחסידות ברסלב דרך תלמיד חדש בשם יצחק’ל קרקובסקי מלודז’, שחזר זה עתה מביקור של חודש באומן וקירב אליו עשרות מתלמידי הישיבה. בין המתקרבים היו רבי לוי יצחק, רבי ישראל כהן ורבי משה מצ’נסטוכוב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עודד יצחק’ל את חבריו לא לשוב הביתה אלא לחצות את הגבול לרוסיה ולהגיע אל ציון רבי נחמן. רבי לוי יצחק, אז בן שבע עשרה בערך, הגיע לאומן לקראת ראש השנה תרע”ה (1914). לפי המקורות יצא לדרך בלי רשות הוריו. אביו כתב לו תחילה מכתב כועס על שעזב את פולין, אך לאחר שבנו תיאר לו את התפילות, את האחווה ואת ענוות החסידים באומן, הסכים שיישאר שם.
באומן נעשה לתלמידו של רבי אברהם חזן, בנו של רבי נחמן מטולטשין, שהגיע מארץ ישראל והתעכב באומן בגלל המלחמה, וממנו קיבל את המסורת שעברה מרבי נתן מברסלב דרך תלמידיו. הוא למד אצלו עד שרבי אברהם נחלש ונפטר בכ”ט בכסלו תרע”ח (1917).
נישואיו ועקירתו
רבי לוי יצחק נשא לאשה את בתו של רבי אהרן מקיבליטש, מתבודד ואיש שמח. לאחר הנישואין גר בקיבליטש, ובעת פרעות פטליורה נמלט עם משפחת חותנו לטפליק. לפי המסופר נחלצו מחרב הפורעים אחרי שנתן להם מיד סכום כסף. לאחר פטירת חותנו קבע את מגוריו באומן.
אומן בתקופה הסובייטית
באומן עבד רבי לוי יצחק בחברת זקני החסידים. בשנת תרפ”ט (1929) עזר לרבי שמואל הורביץ שהגיע לעיר, ומפיו רשם זה את העובדות והסיפורים שנכללו בספר אבניה ברזל. הוא שימש גם חזן וגבאי צדקה, ובימי הקומוניסטים לימד נערים תורה במחתרת. יחד עם רבי אליהו חיים רוזן הנהיג את קהילת החסידים בעיר, ולפי המסורת מונה בגיל שלושים בערך לבעל התפילה בתפילת שחרית של ראש השנה באומן.
בשנים אלה סבלה הקהילה מרעב, מעוני ומרדיפות השלטון הקומוניסטי. בשנת תרצ”ו (1935/36) נאסרו רבי לוי יצחק ורבי אליהו חיים בידי המשטרה החשאית, בין השאר בעקבות קשר שקיימו עם ארגון הג’וינט בעניין סיוע לנפגעי הרעב. הם עברו חקירות קשות במשך חמישה עשר שבועות, ועמדו בסכנת עונש מוות. לפי המסופר ניצלו משום שמושל אוקראינה, שחתנו היה קרוב לחסידים, הבחין בשמות המוכרים על תיקי המוצאים להורג, והמשפט נדחה. באותה שנה שלח את בנו משה לארץ ישראל יחד עם רבי אברהם שטרנהרץ, שהצליח להימלט מברית המועצות. רבי אליהו חיים קיבל אישור עלייה, ואילו רבי לוי יצחק נאלץ להסתתר ולנדוד ברכבות ברחבי רוסיה כדי להתחמק מהרשויות.
שנות המלחמה ועלייתו
בין תרצ”ח (1938) ותש”א (1941) גר עם משפחתו במוסקבה ובפרבריה, ולפי המסופר המשיך לנסוע באומן לראש השנה בחירוף נפש. אחר כך נמלטו לטשקנט שבאוזבקיסטן, ובשנת תש”ה (1945) לסמרקנד, שם פגש פליטים מחסידי ברסלב והשיא את בתו לרבי מרדכי לסקר. בשנת תש”ו (1946) עבר עם משפחתו למחנה העקורים באד רייכנהל שבגרמניה, שם כיהן כרב המחנה וישב בדין, ויחד עם האדמו”ר מקלויזנבורג בנה מקווה במחנה הסמוך. בשנת תש”ט (1949) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בנו משה, ששלח לארץ שנים קודם לכן, היה כבר בה, ולפי המסופר חשש בתחילה שנהרג במלחמת העצמאות.
בירושלים
בירושלים עמד רבי לוי יצחק בראש בית הכנסת של חסידי ברסלב בשכונת מאה שערים, ונחשב לאחד מבוני הקהילה מחדש לאחר החורבן באירופה. ביתו היה פתוח לחסידים ותיקים ולחוזרים בתשובה, שרבים מהם הגיעו מרקע רחוק מאוד מעולם החסידות. במשך כארבעים שנה מסר שיעורים בתורת רבי נחמן, ובשנותיו האחרונות היה שיעורו ביום חמישי בביתו מוכר במיוחד.
לפי המקורות הקפיד על סדר יום קבוע: תיקון חצות כל לילה במשך כשבעים וחמש שנה, התבודדות של שעה, טבילה ואמירת תיקון הכללי לפני הנץ. הוא סיים פעמים רבות את הש”ס והזוהר, ידע בעל פה את ששת סדרי המשנה, ולמד משניות לפחות שלוש שעות ביום. את השאיפה ליישוב הדעת ראה כעיקר עבודתו. בלילות בכלא הסובייטי אמרו הוא וחברו קטע מליקוטי תפילות שפותח ב”עשה ממר מתוק”, ולפי המסופר חזרו עליו שוב ושוב.
הוא היה בקשר הדוק עם רבי שמואל שפירא, שנפטר שלושה חודשים לפניו, וכיבד אותו כצדיק. ידוע גם בהקפדתו לאסוף מסורות: בנעוריו נסע לערים שונות כדי לשמוע מנכדי רבי נתן, ובזכרונו המופלא העביר לדורות הבאים פרטים רבים על חסידי ברסלב לפני המהפכה הבולשביקית.
מורשתו
רבי לוי יצחק לא חיבר ספרים בעצמו. שיחותיו וזיכרונותיו נרשמו בידי תלמידיו ונדפסו לאחר פטירתו, בקבצים מתורתו. מאות הקלטות משיעוריו נשמרו.
שיח שרפי קודש
שיח שרפי קודש היא סדרת ספרים שליקטה שיחות וסיפורים מרבי נחמן ומתלמידיו, והיא אינה חיבור שלו. אף על פי כן היא מושתתת במידה רבה על מסורותיו. רבי לוי יצחק כתב לסדרה הסכמה בשנת תשמ”ח, ובה אמר שהמלקטים עברו עמו כמה פעמים על החומר ומצא אותו נכון ואמיתי. הוא כתב שהשיחות והסיפורים הללו היו מתהלכים בין אנשי ברסלב, “ולא נאספו ונלקטו ונכתבו מעולם בספר אחד, כדי שיהיה מוכן ועומד לפני כל דורש ומבקש ה’”. (שיח שרפי קודש, חלק א, הסכמה)
בסדרה מובאים שוב ושוב סיפורים ודברי הסבר בשמו, ובהם דברים שראה ושמע מרבי אברהם חזן ומזקני חסידי אומן. בין השאר מסופר שאמר: “עוד זכיתי ראיתי והכרתי את אנשי-שלומנו היקרים הזקנים שמדור הקודם ואין לשער את הישוב הדעת הנכון שהיה להם”. (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן תא)
הספר מביא גם הסבר שלו לדברי רבי נחמן על האבל והעצבות. הוא אמר על דברי רבי נחמן במה יש למת להיות במרה שחורה: “שמזה נלמד כמה וכמה יש לו ליהודי החי עדין בעולם ובריא בגופו להיות בשמחה”. (שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן שכז)
הוא נפטר בירושלים בכ”ב בתמוז תשמ”ט (1989), בגיל 92, ונקבר בהר הזיתים. לפי דברים שנאמרו עליו, אמר פעם: “כשישאלוני בעולם האמת: מה בפיך? אענה: הייתי ברוסיה שלושים שנה”. מדבריו האחרונים בשיעור: “כל הרוצה בשייכות כלשהי לרבי [מוהר”ן מברסלב]; כל החפץ בריח מרבינו, צריך כל יום לבקש מה’ על ענין זה”.
מקורות
- שער ברסלב – רבי לוי יצחק בנדר
- שער ברסלב – רבי לוי יצחק בנדר (דורות)
- מאמר שפורסם במלאות שבעה להסתלקותו, שם נאמרו הדברים המצוטטים
- שיח שרפי קודש, חלק א, הסכמה
- שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן תא
- שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן שכז
דפים המקשרים לכאן
- רבי אברהם חזן
- רבי אברהם פטרבורגר
- רבי אהרן קיבליטשר
- רבי אלטר טפליקר
- רבי אליהו חיים רוזן
- רבי אליהו מברשד
- רבי אליעזר ביאליסטוצקי
- רבי אפרים הכהן שטוק
- רבי זושא צרטנר
- רבי זלמן ליוברסקי
- רבי חיים משה גרומן
- רבי יוסף דב קפר
- רבי יצחק קרקובסקי
- רבי ישראל ויינברג
- רבי ישראל כהן מאומן
- רבי ישראל מבבריניץ
- רבי לייב לופאטה
- רבי מרדכי קנלסקי
- רבי נחמן מטולטשין
- רבי נחמן מנמירוב
- רבי צבי יוסף ווסילסקי
- רבי שלמה דב קאוולר
- רבי שמואל שפירא
- רבי שמעון ברגשטיין
- שיח שרפי קודש