רבי שמעון ברגשטיין

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי שמעון ברגשטיין
סוגאישיות
נפטר ב' בטבת תשנ"ד (1993)
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
רבותיו רבי לוי יצחק בנדר

רבי שמעון ברגשטיין (נפטר ב’ בטבת תשנ”ד, 1993) היה חסיד ברסלב יליד פולין, מייסדה ומראשיה של ישיבת ברסלב בבני ברק. ניצול גלות סיביר, שבנה את הישיבה במשך שנים ארוכות מתוך מסירות ודבקות בהוראותיו של רבי לוי יצחק בנדר.

ראשית דרכו

רבי שמעון נולד לרבי דניאל ברגשטיין, מחסידי טריסק בזאמושץ, ובהמשך עברה המשפחה לוורשה. בנעוריו למד בישיבות חסידיות בעיר, ומשם עבר לישיבת “אהל תורה” בברנוביץ’, שבראשה עמד רבי אלחנן וסרמן. בישיבה זו למדו גם עשרות צעירים מחסידי ברסלב, ובין חבריו נחשב כבעל התמדה גדולה.

שנות המלחמה

לפי המסופר, נהג רבי שמעון לטבול במקווה מדי בוקר לפני התפילה, והדרך אליו הייתה ארוכה. בימי השלטון הסובייטי בברנוביץ’ הגיעו אנשי המשטרה החשאית לישיבה עם רשימת שמות של תלמידים, והוא ניצל משום שיצא באותה שעה לטבילה. זמן קצר לאחר מכן נעצר והוגלה לסיביר, ושם שהה יותר מארבע שנים ועבד, בין השאר, במכרה פחם. לפי המסופר נפגע שם בראשו מקורה שנפלה, ונדר שאם יינצל יקים ישיבה.

אחרי המלחמה הקים משפחה במחנות העקורים בגרמניה, עבר לצרפת ושימש מגיד שיעור בישיבת “בית יוסף” שליד פריז. בחודש אלול תש”ט עלה לארץ ישראל. ממש עם בואו, בראש השנה, נסע לירושלים להשתתף בקיבוץ חסידי ברסלב שבראשו עמד רבי לוי יצחק בנדר. במשך כעשר שנים מסר שיעורים בישיבת נובהרדוק בתל אביב.

ייסוד ישיבת ברסלב

את הקשר עם רבי לוי יצחק בנדר פתח עוד במחנות הפליטים בגרמניה, ובארץ ראה בו את רבו בענייני חסידות ברסלב. רבי לוי יצחק עודד אותו להקים ישיבה, והוא התייעץ בעניין עם גדולי תורה, ובהם בעל “קהילות יעקב” (הסטייפלר), הרב מפוניבז’ ורבי א”י פינקל, וקיבל מהם עידוד ועזרה.

אסיפת היסוד של חסידי ברסלב התקיימה בכ”ז במנחם אב תשי”ט בבית הכנסת ברחוב העבודה בבני ברק. הלימודים החלו באלול תשי”ט במבנים ארעיים, אבן הפינה הונחה בי”ח בסיוון תש”ך, וחנוכת הבית נערכה בי”ז בשבט תשכ”ה. לפי הוראת רבי לוי יצחק, ראה רבי שמעון לנהל את הבנייה רק לפי הכסף המזומן שבידו. הוא נזהר מאוד בכספי הציבור ובכספי הקדש, וקיבל את משכורתו מידי מזכיר הישיבה.

רבי אלחנן ספקטור כתב במכתב מכ”ו בתשרי תש”ך שבבני ברק התעוררו כמה אברכים מאנשי שלומנו לייסד ישיבה, ושאחד מהמייסדים למד בבראנוביטש וקיבל שימוש בהנהלת ישיבה. גדולי חסידי ברסלב שלחו אל הישיבה את בניהם ונכדיהם, ובהם רבי שמואל שפירא, רבי בנימין זאב חשין, רבי גדליהו אהרן קניג ורבי יצחק גלבך.

פטירתו

רבי שמעון נפטר בימי חנוכה תשנ”ד ונקבר בהר המנוחות בירושלים. הישיבה המשיכה לפעול אחריו ונחשבת לחלק מבנייתה המחודשת של חסידות ברסלב לאחר השואה.

מקורות