רבי בן ציון אפטר

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי בן ציון אפטר
סוגאישיות
שם מלא רבי בן ציון חיים ארבייטמן
נולד תרנ"ד
מקום לידה פולין
נפטר כ"א באלול תשל"ג (1973)
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
רבותיו רבי אברהם חזן

רבי בן ציון אפטר (תרנ”ד–תשל”ג, 1973), בשמו המלא בן ציון חיים ארבייטמן, היה חסיד ברסלב יליד פולין. בקרב החסידים כונה בקיצור האפטר. במשך שנים נדד בעיירות פולין וגליציה, קירב אליו בחורים רבים לדרך ברסלב, ולאחר השואה התיישב בארץ ישראל.

ראשית דרכו

לפי עדותו של מרדכי יגלניק, ששמע זאת ממנו, נולד באפטא ונסע בסביבות תרס”ח ללמוד בלובלין. באותה תקופה נוסד בלובלין בית כנסת של חסידי ברסלב, ובעקבות זאת התקרב גם הוא לחסידות. מיד לאחר מכן נסע לאומן לראש השנה. כשנישא לאישה מהעיר ראדום, נסע לאומן וחזר בתוך שבעת ימי המשתה. הוא הקים מניין ברסלב של צעירים, ובלילות יצאו חבריו אל היער להתבודדות. בגלל הדרך החדשה והמוזרה בעיני הסביבה התעוררה מחלוקת על כך שהוא מנהיג את הצעירים, והוא החל לנדוד עם ספרי רבי נחמן על שכמו.

באומן בימי מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ המלחמה, בשנת תרע”ה, נסע לאומן ונשאר שם עד תרפ”ב. שם התקרב אל רבי אברהם חזן, בנו של רבי נחמן מטולטשין, שגם הוא נשאר באומן בגלל המלחמה. הוא שירת אותו והרבה לשמוע ממנו. רבי אברהם אמר על רבי בן ציון שגבו מסוגל לשמחה. בימים ההם התבודד רבות ביערות שסביב אומן.

לאחר המלחמה חזר לפולין וחידש את נדודיו בערים ובעיירות פולין וגליציה. לפי המסופר, קירב בדרך זו בחורים רבים, ואף אנשים שהיו רחוקים מהיהדות, ורבים מהם חזרו בתשובה.

הקשר עם רבי מאיר שפירא

בנדודיו התיידד עם רבי מאיר שפירא מלובלין. בעקבות קשר זה ניתנה ישיבת חכמי לובלין לחסידי ברסלב להתפלל בה בראש השנה, עוד לפני סיום בנייתה. לפי עדותו של הרב ש’ וואזנר בהספד, אמר רבי בן ציון בחדר צדדי בישיבה תורה מליקוטי מוהר”ן, ורבי מאיר שפירא שמע אותה, נישק אותו על ראשו ורקד איתו ועם החסידים.

מלחמת העולם השנייה ועלייתו לארץ

בתחילת המלחמה, בשנת ת”ש, ברח לרוסיה מתוך כוונה להגיע לציון רבי נחמן באומן, אך הגיע דרך קולחוזים לטשקנט. כשהחל להטיף שם בפומבי נאסר, וישב בכלא עד שחרור אזרחי פולין. משם עבר למחנות הפליטים בגרמניה, פעל בקרב הפליטים והדפיס במינכן את ליקוטי מוהר”ן. משם עלה לארץ ישראל.

בארץ בחר לשבת בבני ברק. בשנים הראשונות נסע גם לפתח תקווה, לצפת ולטבריה, ובכל ערב ראש חודש היה במירון, עד שנפל למשכב. את אשתו ובניו איבד בשואה, ובהם בנו רבי פנחס, תלמיד חכם שנהרג בטרבלינקה. חידושיו של הבן נדפסו בידי אביו בספר גבעת פנחס. מאוחר יותר נשא רבי בן ציון את אלמנתו של רבי משה צ’נסטכובר.

לפי עדות יגלניק, גדולי ישראל בארץ כיבדוהו. הוא מספר כי בשמחת בר מצווה בסוכות הגיע החזון איש, ראה את רבי בן ציון יושב בקצה, התיישב לידו וביקש שינגן.

פטירתו

כשנה וחצי לפני פטירתו חלה, והרופאים שחשדו בסרטן רצו לנתח אותו. מרדכי יגלניק מנע זאת, ורבי בן ציון חי עוד כשנה ותשעה חודשים. הוא נפטר בכ”א באלול תשל”ג מקלקול הכליות, ונקבר בהר הזיתים בין חסידי ברסלב יוצאי פולין.

מקורות