רבי שמואל העשיל פרידמן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי שמואל העשיל בן רבי אברהם צבי פרידמן |
| נולד | תרל"ח (1877/8) |
| מקום לידה | ז'ז'ליב, ליד ברדיטשוב |
| נפטר | י"ב בכסלו תרע"ח (1917) |
| מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור, תל אביב-יפו |
| רבותיו | רבי שמשון איסרוב |
| חיבוריו | תולדות שמואל אמונת חכמים לחם הפנים |
רבי שמואל העשיל פרידמן (תרל”ח–תרע”ח, 1877/8–1917) היה חסיד ברסלב, יליד הכפר ז’ז’ליב שליד ברדיטשוב. הוא עלה לארץ ישראל בשנת תר”ס, חיבר והעתיק חיבורים רבים בענייני ברסלב, ונהרג בהפצצה בעת מלחמת העולם הראשונה, בהיותו בן ארבעים.
התקרבותו לברסלב
רבי שמואל העשיל נולד לרבי אברהם צבי ולאמו יאריס חיה. בגיל עשרים בערך לימד כתיבה לתלמידים בברדיטשוב, ושם הכיר את רבי שמשון איסרוב, חסיד ברסלב שלימד אף הוא נערים. רבי שמשון ייסד חדר משלו והזמין אותו ללמד בו לימודי חול שעה ביום. החדר שכן בבית הכנסת של הסנדלרים, שהיה גם מקום התכנסותם של חסידי ברסלב בעיר, וכך הכיר אותם מקרוב.
הוא התרשם מדבקותם ומשמחתם, וישב בין הלומדים בעת לימודם בספרי רבי נחמן. ביומנו כתב על התפעלותו מכך שאחד מהם אמר תיקון חצות במסירות נפש ורקד. בהמשך הצטרף לתפילותיהם, ללימודיהם ולסעודה שלישית, והחל לקבוע לעצמו זמנים ללימוד ולעבודת ה’, ובהם קימה אחרי חצות לילה לאמירת תיקון חצות ותהלים.
בקיץ תרנ”ט נסע לציון רבי נחמן באומן, שהה שם זמן ממושך והיה בקיבוץ ראש השנה. באומן פגש את רבי אברהם חזן והעתיק את כתביו.
עלייתו לארץ ישראל
מחשש לגיוס לצבא הרוסי עזר לו רבי ישראל קרדונר להשיג את המסמכים והמימון לנסיעה, והוא עלה לארץ בשנת תר”ס והתיישב בירושלים. שם עבד בבית הדפוס של רבי ישראל דוב פרומקין. בשנת תר”ע עבר ליפו ועבד בבית דפוס אחר.
לפי המסופר, בזמן מלחמת העולם הראשונה גילה בבית הדפוס דפי הגהה בערבית, שהפועלים היהודים סידרו ללא הבנה, והבין שמדובר בחוברת הסתה שנועדה לעודד את הערבים להשמיד את כל יהודי הארץ. הוא הסתיר את ידיעת השפה, הלך ברגל לפתח תקווה אל ידיד בעל קשרים עם קונסול גרמניה, בת בריתה של טורקיה, והחוברת נגנזה לפני הפצתה.
כתביו
רבי שמואל העשיל קיים את דברי רבי נתן שהכתב והמכתב הם יסוד גדול לתורה ולעבודה ולדרך ארץ, ובפרט שהמכותבים וכל אנ”ש צריכים להשתמש הרבה בכתיבה כדי לזכות את הרבים (עלים לתרופה, כו ניסן תקפ”ב). הוא הותיר חיבורים רבים, רובם ליקוטים מספרי רבי נחמן ותלמידיו לפי נושאים, וחלקם העתקות. ביניהם:
- תולדות שמואל: יומן חייו.
- אמונת חכמים: על מעלת ההתקשרות לצדיק.
- לחם הפנים: על אכילה בקדושה.
- ארצנו הקדושה: ליקוטים על קדושת ארץ ישראל.
- העתקת ליקוטי הלכות, בשל היעדר הספר בשוק, וכתבי רבי אברהם חזן.
פטירתו
רבי שמואל העשיל נהרג ביום י”ב בכסלו תרע”ח, כשפצצה מאווירון גרמני פגעה בו ובשלושה מעובדי הדפוס שבו עבד. בכותרת האתר מצוין כתאריך י”ד בכסלו. הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
מקורות
- שער ברסלב – תולדותיו של החסיד רבי שמואל העשיל פרידמן
- עלים לתרופה, כו ניסן תקפ”ב
- תולדות שמואל (יומנו של רבי שמואל העשיל)