רבי ישראל קרדונר

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי ישראל קרדונר
סוגאישיות
שם מלא רבי ישראל היילפרין מקרדון
נפטר ט' במרחשוון תרע"ט (1918)
מקום קבורה בית העלמין הישן, טבריה
רבותיו רבי משה ברסלבר

רבי ישראל קרדונר (נפטר ט’ במרחשוון תרע”ט, 1918), שנקרא גם רבי ישראל היילפרין מקרדון, היה מחסידי ברסלב בדורות האחרונים. מוצאו מהעיר טרנופול. הוא התקרב לחסידות ברסלב באוקראינה, עלה לארץ ישראל והתגורר בה עד פטירתו בטבריה.

התקרבותו לברסלב

רבי ישראל נולד בטרנופול לאביו רבי יהודה הלוי, והוכר כעילוי. לפי המסופר, כשנתקל בתיקון הכללי נמשך לחסידות ברסלב, ועבר לאוקראינה. שם למד אצל רבי משה ברסלבר, מגדולי תלמידי רבי נתן מברסלב.

בסוף מעשה “הזבוב והעכביש” בסיפורי מעשיות (מעשה ז) מוזכר “אדם נאה”. לפי המסורת אמר “הרב מטשערין”, לאחר שראה את רבי ישראל, שהאזכור נוגע אליו.

בארץ ישראל

בסוף המאה ה-19 עלה רבי ישראל לארץ ישראל והתגורר במירון, בצפת ובטבריה. תפילותיו נודעו בזכות מתיקותן, ולפי המסופר אנשים רבים נמשכו לחסידות ברסלב לאחר ששמעו אותן. כמה מניגוני ברסלב מיוחסים אליו.

מאמר המיוחס לו, שנהוג לצטט, שלפני מאה שנה חי אדם (רבינו) שקרא לא להתייאש, ואת קולו עודנו שומעים היום.

מדברי הזכרון שנכתבו עליו במלאת מאה שנה לפטירתו עולה שהקדיש את ממונו ואת זמנו להדפסת ספרי רבי נחמן ותלמידיו ולהפצתם, ושנסע בכפרים ובעיירות כדי לקרב אנשים. הוא התבודד שנים רבות בשדות וביערות. לפי המסופר עמד פעמים בסכנת חיים בגלל פעילותו.

פטירתו

רבי ישראל איבד את כל משפחתו במגפה שפרצה בטבריה. הוא נפטר בעיר בתשיעי לחודש מרחשוון תרע”ט ונקבר בבית העלמין הישן, שבו קבורים גם כמה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. לפי המסופר, עם פטירתו נעצרה המגפה.

בשיח שרפי קודש

לפי שיח שרפי קודש מוצאו היה מהעיר טרנופול, ובאומן קראו לו רבי ישראל צאק, מלשון שמחה, כי היה אדם שמח מאוד. מסופר שם שהיה מלמד תינוקות בחברון שלוש שנים, ותלמידו רבי מנדל הויזמן לא חדל לדבר בשבחו. אמר קידוש בליל שבת בהתעוררות ובקול גדול, עד שנשים וילדים בכפר נבהלו והזכירו זאת כל ימי חייהם. הוא היה טובל במקווה לפני שהלך לציון רבי שמעון בר יוחאי.

לרבי משה ברסלבר היה קשור כל כך, שקרא לו אבא. הוא היה חוזר לפני רבי ישראל דב אודסר ואומר שזכו להתקרב לרבנו דווקא בגלל חסרונותיהם, כדי לחזק אותו מול מתנגדיו.

כשפנו אליו בהצעת שידוך עם אישה עשירה, סירב מחשש שהעושר יזיק לעבודת השם. את תשובתו מביא הספר: “ומה כבר יהיה לי אם אתחתן עמה, וכי מקדם אכלתי בכפית אחת ומעתה מחמת העשירות אוכל בשני כפיות” (שיח שרפי קודש, חלק ד, סימן שפג)

לרבי ישראל דב אודסר, שסבל רדיפות, אמר בהלצה: “ספור התקרבותך לרבנו, הוא אחד מהמעשיות שמשנים קדמוניות” (שיח שרפי קודש, חלק ד, סימן שפ)

הוא נפטר ביום ט’ במרחשוון תרע”ט בגיל חמישים ואחת. שלושה ימים לפני כן מת בנו הקטן מרדכי, ושאר בניו מתו במגפה בטבריה.

מקורות