רבי ישראל דב אודסר

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי ישראל דב אודסר
סוגאישיות
שם מלא רבי ישראל דב בער אודסר
נולד תרמ"ו או תרמ"ח (1886 או 1888), המקורות חלוקים; לפי שער ברסלב: כסלו תרנ"ז (1896/7)
מקום לידה טבריה
נפטר י"ח בחשוון תשנ"ה (1994)
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
רבותיו רבי ישראל קרדונר
חיבוריו אבי הנחל
כתבי רבי נחמן
ליקוטי אמונה

רבי ישראל דב בער אודסר (בערך 1886/1888–1994), המכונה “סבא ישראל” ו**“בעל הפתק”**, היה חסיד ברסלב שנולד בטבריה. הוא ידוע בעיקר בזכות פתק הסבא, פתק שלפי עדותו מצא בתוך ספר ושבו מופיע הצירוף נ נח נחמ נחמן מאומן. סביב דמותו ותורתו צמחה קבוצת חסידים המכונה “נ נח”, שהיא אחד הזרמים הבולטים והשנויים במחלוקת בחסידות ברסלב בימינו.

ראשית דרכו

רבי ישראל נולד בטבריה לאביו, רבי אייזיק שלמה, מחסידי קרלין. משפחתו הייתה מצאצאי החסידים הראשונים שהתיישבו בארץ ישראל: לפי המסופר, אבי סבו, שוחט באודסה, עלה בשנת תקל”ז עם רבו רבי אברהם מקאליסק בעלייה החסידית הידועה. המקורות חלוקים בשנת לידתו: יש הנותנים את שנת תרמ”ו (1886), יש את תרמ”ח (1888), ושער ברסלב מציין כסלו תרנ”ז.

כבר בנערותו קם לפני עלות השחר לתיקון חצות ולתהלים, התענה בסתר והעניק את לחמו לעניים בדרך לחיידר. לאחר בר המצווה נעשה בן בית אצל רבי מרדכי חיים מסלונים, והסתופף אצל זקני החסידים בטבריה, אך עדיין לא מצא מה שחיפש.

בגיל שבע עשרה מצא, לפי המסופר, ספר ללא כריכה מושלך באשפה, והוא היה השתפכות הנפש, המבוסס על תורת רבי נחמן. הוא החל לקיים את הכתוב בו, ויצא להתבודד בהרים סביב הישיבה שבה למד, ומאז ראה בהתבודדות דרך אל ה’. כשהספר נלקח ממנו התפלל להיפגש עם חסידי ברסלב, ובאותם ימים הגיע לבית הוריו רבי ישראל קרדונר, שנעשה לו למורה. לימים התבטא שזכה להכיר את רבי ישראל קרדונר, וראה מה זה יהודי, מה זו אמונה ומה זו תפילה.

לפי המקורות, החל מגיל שבע עשרה בערך הדריך אותו בעיקר רבי ישראל הלפרין, המכונה “קרדונר”, מחסידי ברסלב בטבריה. הוא למד גם אצל זקנים נוספים בעיר. במשך רוב חייו התפרנס בדוחק, וחי חיים צנועים. לאחר פטירת רבו, בט’ בחשוון תרע”ט, התחבר אל חסידי ברסלב בירושלים.

הפתק

לפי עדותו של רבי ישראל, בשנת תרפ”ב (1922), בהיותו צעיר, מצא בין דפי ספר פתק כתוב בכתב יד. בפתק הופיעו דברי עידוד וחיזוק, ובסופו החתימה בצורה המדורגת נ נח נחמ נחמן מאומן. רבי ישראל האמין שהפתק נשלח אליו מאת רבי נחמן מברסלב עצמו, אף שרבי נחמן נפטר יותר ממאה שנה קודם לכן.

מבקריו טענו שהפתק נכתב בידי אדם אחר, ויש שייחסו אותו לאחד מחסידי ברסלב בטבריה באותה תקופה. רבי ישראל שמר את דבר הפתק בסוד במשך עשרות שנים, ורק בשנות השמונים של המאה העשרים, כשהיה כבר זקן מאוד, החל לפרסם אותו ברבים. על הפתק ועל המחלוקת סביבו ראו פתק הסבא.

הקשר עם זלמן שזר

מאז סוף שנות החמישים קיים רבי ישראל קשר מכתבים ממושך עם זלמן שזר, לימים נשיא מדינת ישראל, שגילה עניין בתורת רבי נחמן. מכתביו לשזר כונסו בספר “אבי הנחל”, שנדפס לראשונה בשנת 1969.

הדפסת ספרים והפצתם

כמורו רבי ישראל קרדונר, עסק כל ימיו בהדפסת ספרי רבי נחמן ובהפצתם. הוא חסך כסף לשם כך, ונסע מסעות ארוכים בארצות הגולה. לפי שער ברסלב, חסידים רבים התקרבו לברסלב דרכו, בזכות אמונתו, דבקותו ושמחתו. לפני פטירתו מסר את ניהול עסק הדפסת הספרים לנכדו רבי עמרם הורביץ, והעסק ממשיך להתקיים בידי נכדיו.

הוא השתוקק כל ימיו לציון רבי נחמן באומן, והגיע אליו בעוד הגבול הסובייטי היה סגור. גם בשנתו האחרונה, כשהיה זקן וחלוש, ביקש לנסוע לראש השנה באומן.

תנועת “נ נח”

בשנותיו האחרונות התקבצו סביב רבי ישראל חסידים, רבים מהם צעירים וחוזרים בתשובה. הם הפיצו את הצירוף נ נח נחמ נחמן מאומן ואת סיפור הפתק, וראו בו מעין “שיר” או “שם” שאמירתו מביאה ישועה ושמחה. הצירוף נעשה לאחד הסמלים המוכרים של ברסלב במרחב הציבורי בישראל, על גבי מדבקות, כתובות ומוזיקה.

ההנהגה הוותיקה של חסידות ברסלב התנגדה לדרכו, ובמיוחד לטענה המיוחסת לו ולחסידיו שהוא ממשיך ייחודי של רבי נחמן. ההבדלים בין חסידי “נ נח” לבין קהילות ברסלב הוותיקות נוגעים לסגנון, להנהגה ולמעמד הפתק.

חיבוריו

  • אבי הנחל: מכתביו לזלמן שזר.
  • כתבי רבי נחמן: ליקוט מתוך ספרי רבי נחמן, שנדפס לראשונה בשנת 1985 ביוזמתו.
  • ליקוטי אמונה: חיבור בענייני אמונה.
  • לאחר פטירתו נדפסו כמה קבצים של שיחותיו שנרשמו בידי חסידיו.

פטירתו

רבי ישראל נפטר בירושלים בי”ח בחשוון תשנ”ה (23 באוקטובר 1994), לפי המקורות בגיל מופלג, ונקבר בהר המנוחות. על שמו נקרא היישוב אבי הנחל שבגוש עציון, שהקימו חסידיו בשנת 1999.

מקורות