רבי אברהם שטרנהרץ

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי אברהם שטרנהרץ
סוגאישיות
נולד כ"ג בניסן תרכ"ב (1862)
נפטר כ' באלול תשט"ו (1955)
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
רבותיו רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין
רבי נחמן מטולטשין
רבי משה ברסלבר
תלמידיו רבי גדליה אהרן קעניג
רבי צבי אריה רוזנפלד
רבי שמואל שפירא
רבי יעקב מאיר שכטר
חיבוריו טובות זכרונות
אמרות טהורות
כתבי רבי אברהם שטרנהרץ

רבי אברהם שטרנהרץ (תרכ”ב–תשט”ו, 1862–1955), המכונה בפי חסידי ברסלב “רבי אברהם” או “הכוכב לב”, היה מזקני חסידות ברסלב בדור הרביעי והחמישי. אביו היה רבי נפתלי הירץ בן רבי שכנא בן רבי נתן מברסלב, ואמו הייתה בתו של רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין. וכך ירש שתי שושלות של מסורת ברסלב, וחייו הארוכים חיברו בין עולם החסידות באוקראינה לבין הקהילה שקמה בירושלים.

ילדותו ולימודיו

רבי אברהם נולד בשנת תרכ”ב. המקורות חלוקים בשנת לידתו המדויקת, ויש המקדימים אותה לשנת תרי”ט (1859). הוא גדל בבית סבו, רבי נחמן מטשעהרין, שהיה בקיא בכתבי רבי נתן ובמסורות שבעל פה, וממנו קיבל את עיקר תורתו. בנעוריו הסתופף גם אצל תלמידי רבי נתן, ובהם רבי נחמן מטולטשין, רבי משה ברסלבר ורבי אפרים בן רבי נפתלי, וכן אצל דודי אביו, בני רבי נתן.

כבר בנעוריו אהב ללמוד. לפי המסופר, בגיל שש עשרה, בהגיע מועד נישואיו, נותרו לו דפים אחדים לסיום הש”ס, והמתינו עד שסיים אותם ואז נערכה החופה. בצעירותו קיבל הסמכה להוראה מיותר ממאה רבנים, ומאוחר יותר כיהן כדיין בקרמנצ’וג ובאומן. בתקופה שבה לימד ילדים בטשעהרין, סירב להצעה של אחד הנגידים ללמד את בנו חומש בלי פירוש רש”י והמדרש, כי שמע מסבו, רבי נתן, על הסכנה שבשיטה זו.

אומן וקיבוץ ראש השנה

בגיל עשרים ושתיים מינו אותו סבו, הרב מטשערין, ורבי אברהם דב נכד רבי נחמן לבעל תפילה בקיבוץ ראש השנה באומן. הוא שימש בתפקיד זה כחמישים שנה, ועוד כעשרים שנה לאחר שעלה לארץ ישראל. תפילתו נודעה בנעימותה ובדמעות רבות, ולא מעט שבו בתשובה בזכותה.

לאחר שהוקמה באומן ישיבת “אנשי מעמד” על ידי רבי ישראל קרדונר, נהג ללכת בכל יום שישי עם חברו רבי מרדכי שו”ב לאסוף צדקה לעניי החסידים, ורבים כינו אותו “אברהם איש החסד”.

לאחר המהפכה הבולשביקית החמירו התנאים בברית המועצות. הקהילה סבלה ממצוקה ומרדיפות, והנסיעה לאומן בראש השנה נעשתה מסוכנת.

עלייתו לארץ ישראל

בחודש אדר תרצ”ו (1936) עלה רבי אברהם לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שם נעשה לזקן הנערץ של חסידי ברסלב, ולמד עם תלמידים רבים, ובהם רבי גדליה אהרן קעניג, רבי צבי אריה רוזנפלד, רבי שמואל שפירא ורבי יעקב מאיר שכטר.

כשהגבולות לאומן נסגרו, ייסד בשנת תש”א (1941) קיבוץ ראש השנה של חסידי ברסלב ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, והנהיג שם את התפילות במשך שנים.

חיבורו ופטירתו

ספרו טובות זכרונות מביא מסורות על רבי נחמן, רבי נתן ותלמידיהם, והוא רשם בו שיחות וסיפורים ששמע מפי הזקנים. לפי עדותו בהקדמה זהו רק חלק קטן ממה ששמע. רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין, שנהג להתארח אצלו בטשעהרין, הראה לו את חידושיו על ליקוטי מוהר”ן, ורבי אברהם סידר את חידושיו על תורות א’ עד ח’ והם הודפסו.

לפי הביבליוגרפיה של אור ברסלב, ספריו ופירושיו הם אלה:

  • טובות זכרונות: סיפורים וזכרונות שהשאיר. בתחילת הספר כמה סיפורים על התעוררות רבי נחמן לגלות את דבריו, על התקרבות רבי נתן מברסלב לרבי נחמן, ועל התגברותו של רבי נתן על מתנגדיו והפצת תורת רבו. הספר יצא בירושלים בשנת תשי”א.
  • אמרות טהורות: קונטרס שליקט מדברי רבי נחמן ורבי נתן על מעלת הנסיעה לצדיקים אמיתיים בראש השנה, ובו בירור הלכתי על התקבצות אנשי ברסלב לציון רבי שמעון בר יוחאי בשעת צרה. הקונטרס נדפס לראשונה בשנת תש”ו, ובשנת תשי”א נדפס שוב בסוף ירח האיתנים.
  • פרפראות לחכמה, כתב יד עם הוספות: העתק מסודר של פרפראות לחכמה מאת רבי נחמן מטשעהרין, עם הוספות מנכדו רבי אברהם. ההעתק נעשה כנראה בידי רבי יהודה ליב רוזנפלד. רוב כתביו וחידושיו של רבי אברהם אבדו בשנת תש”ח, כשהעיר העתיקה בירושלים נפלה.

הוא נפטר בירושלים בכ’ באלול תשט”ו ונקבר בהר הזיתים. לפי המסופר נמצא בעת פטירתו כשהוא אוחז בסדר לימודו בשולחן ערוך, בסימן צ”ג כמניין שנותיו. בהלוויתו הניחו על ליבו את ספר ליקוטי מוהר”ן, באומרם: קיים ולימד זה מה שכתוב בזה. מקורות חלוקים בגילו בעת פטירתו. הביבליוגרפיה מציינת שהגיע כמעט לגיל מאה.

בשיח שרפי קודש מסופר שכשנפטר אחד מזקני החסידים, שאל נכדו את רבי אברהם איך לנסח את המודעה. רבי אברהם ענה: “אל תדפיס מודעות ואל תכתב שבחים על מצבתו”. (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן שלה)

עוד מסופר שם על אדמו”ר מגור, שהקשיב בליל שבת ללימודו של רבי אברהם בליקוטי מוהר”ן בעל פה. בדרכו חזרה אמר: “וכי מתים הם? חיים ומחיים הם!” (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן שכח)

מקורות