רבי אפרים ב"ר נפתלי ויינברג

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי אפרים ב"ר נפתלי ויינברג
סוגאישיות
שם מלא רבי אפרים ב"ר נפתלי מקרימנצ'וק
נפטר י"ד בתשרי תרמ"ג (1882)
מקום קבורה טשערין
רבותיו רבי נתן מברסלב
חיבוריו ליקוטי אב"ן

רבי אפרים ב”ר נפתלי ויינברג (נפטר י”ד בתשרי תרמ”ג, 1882) מקרימנצ’וק היה תלמידו של רבי נתן מברסלב, מחבר הספר “ליקוטי אב”ן”, ומי שנסע שוב ושוב לראש השנה באומן גם בזקנתו.

ראשית דרכו

רבי אפרים נולד לרבי נפתלי, מתלמידי רבי נחמן מברסלב. לפי המסופר, ראה את רבי נחמן בילדותו, ורבי נחמן בחן אותו בלימוד גמרא. כשגדל נקשר לרבי נתן ונעשה לאחד מתלמידיו הגדולים, והירבה בלימוד ספרי רבי נחמן.

ליקוטי אב”ן

הוא חיבר את הספר “ליקוטי אב”ן”, חידושים על השולחן ערוך על פי הקדמות רבי נחמן ורבי נתן. בענוותו לא נקב בשמו על הספר.

לפי הביבליוגרפיה של אור ברסלב, הספר הוא חיבור עמוק על חלק מאורח חיים בדרך ליקוטי הלכות, ונדפס ממנו רק החלק הראשון. רבי אפרים נולד בערך בשנת תק”ס בנעמירוב, והספיק להכיר את רבי נחמן. הוא כתב את הספר בקרימנצ’וק בשנת תקצ”ח, והוא נדפס בירושלים בשנת תרמ”ב בלי שם המחבר. בשנת תשכ”ג הדפיס אותו מחדש רבי גדליה אהרן קעניג, בהידור ובתוספת מראי מקומות ותיקונים. בסוף הספר ביקש המחבר שכל מי שמעיין בו ידון אותו לכף זכות.

נסיעותיו לאומן

רבי אפרים עלה לארץ ישראל והתגורר בה כעשרים שנה, ובמשך הזמן נסע תשע עשרה פעמים לאומן לקראת ראש השנה. רבי אברהם שטרנהרץ סיפר על שנה אחת שבה לא יכול היה לנסוע. בערב ראש השנה, ליד הכותל המערבי, נזכר בתפילת המנחה של החסידים באומן והתקשה לשאת את הצער, ואז קרא לפני ריבונו של עולם שהוא מקשר את עצמו, עם כל תפילותיו מעכשיו על כל ראש השנה, לתפילות שמתפללים בקיבוץ הקדוש באומן (נעימות נצח, מכתב ה).

לפני ראש השנה האחרון לחייו, כשהיה כבן תשעים, ניסו קרוביו להניא אותו מהנסיעה בגלל גילו. לפי המסופר השיב להם שאפילו אם חלילה ימות בדרך ויקברוהו באיזה פארק, או שיהיה חלילה מאכל לדגי הים, העיקר שהשתדל להגיע לאומן.

פטירתו

הוא הגיע לאומן, ולאחר ראש השנה תרמ”ג נסע לבקר את בתו בטשערין. בשיח שרפי קודש מסופר שבראש השנה ההוא כבר לא היה יכול להתפלל עם החסידים, וביקש מהם שיתפללו עליו. הספר מתאר: “ואחר ראש-השנה נסע לשהות בבית בתו שדרה בטשערין, ונפטר שם בערב סכות”. (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן ת) בערב סוכות קם כהרגלו בחצות והתפלל שחרית כוותיקין, ולאחר התפילה חש חולשה ונפטר. הוא ביקש להיקבר ליד אדם שנסע לאומן לראש השנה. נקבר ליד אחד מפשוטי החסידים, ולימים נקבר לידו רבי פנחס יהושע, מתלמידי רבי נתן.

רבי אברהם שטרנהרץ הוריד את התפילין מראשו והודיע על הפטירה לחסידי העיר. הרב מטשערין, כך מסופר, התהלך כל הלילה ואמר שפטירת רבי אפרים אינה מניחה לו לישון. בשיח שרפי קודש נשמרו דבריו ביידיש: “ר’ אפרים לאזט מיר נישט שאפן”. (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן שלה)

מקורות