רבי שמחה מאומן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | שמחה'לה מאומן |
| נפטר | י' בתשרי תרע"ט או תר"פ |
| מקום קבורה | בית הקברות החדש, אומן |
רבי שמחה מאומן (שמחה’לה; נפטר י’ בתשרי תרע”ט או תר”פ) היה חסיד ברסלב באומן, שנודע בשמחתו ובמעשי החסד שלו.
לפי המסופר, ראה בשמחה את עיקר החיים. הוא נהג לומר שהוראת רבי נחמן להיות בשמחה אינה המלצה בלבד, ו„עיקר החיות מקבלים מהשמחה”. שימש פעמים רבות כבעל תפילה בתפילת מנחה, ועורר את הציבור בדברי חז”ל על הזהירות בה. בעטיפת הטלית היה עומד זמן ארוך, ואחר כך מפזז ורוקד, ונהג גם להתבודד ולשפוך שיח מתוך שמחה, בבכי ובקריאה. על פי מסורות שנמסרו בשם זקני החסידים, הכריז כשהניח טלית ותפילין שהוא מצליח לעשות זאת בפומבי, בניגוד לאיסור שתואר במעשה מסיפורי מעשיות.
מדי יום אסף לחם, עצים ומצרכים אחרים והעביר אותם לעניי החסידים, בייחוד בימי מלחמת העולם הראשונה. מסופר שבעל בית אחד אמר שאין לו מה לתת, ורבי שמחה שפך בביתו את שק הלחם שאסף כדי שיהיה לו מספיק. בעל הבית הסביר שיש לו די, ורבי שמחה השיב שאם כך עליו לתת. באחד ממכתביו של רבי שמשון ברסקי נכתב שמצבם של החסידים באומן קשה, ושאין להם אלא מה שרבי שמחה מקבץ עבורם.
הוא עלה לארץ ישראל עם רבי ישראל קרדונר, שלקח עמו חסידים מאומן בנסיעותיו, ושם המשיך בפעולות צדקה. נפטר ביום הכיפורים בעת תפילת נעילה באומן, ונטמן בבית הקברות החדש. בשער ברסלב מופיעים שני תאריכי פטירה, תרע”ט ותר”פ.
מקורות
- שער ברסלב – ר’ שמחה מאומן
- שער ברסלב – רבי שמחה מאומן
- אוצר נחמני (מצוטט בשער ברסלב)