סימני אזהרה מפני מפורסם של שקר
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | מושג |
|---|---|
| מקורות | ליקוטי מוהר"ן, תורה כב ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה א ליקוטי הלכות, הלכות שליחין ה ליקוטי עצות, כבוד ליקוטי עצות, מחלוקת ומריבה ליקוטי עצות, צדיק חיי מוהר"ן, תעג |
| מושגים קשורים | מפורסם של שקר מה אינו מוכיח שקר כיצד להישמר ממפורסם של שקר הכבוד בתורת ברסלב התלמידים שבכל דור על כסאו לא ישב זר יחס לשאר הצדיקים ריבוי הצדיקים והמחלוקת צדיק האמת ומפורסם של שקר |
הערך הזה אוסף שאלות בירור שיכולות לעזור לאדם להבין למי הוא מקשר את לבו. הוא נשען על ההבחנה שמפורסם של שקר הוא פרסום שאינו תואם את המציאות.
לפני הכול: איך להשתמש ברשימה
- זו אינה טבלת ניקוד. אין לספור כמה סעיפים “מתקיימים” אצל אדם ולהסיק מכך מסקנה.
- היא נועדה לבדיקה עצמית. שואלים: האם אני נוהג כך? האם אני משלים עם כך? האם אני נותן לכך משקל שאינו מגיע לו?
- אין לציין בה אדם חי או קהילה. זה לשון הרע, ואין בו תועלת. ראו כיצד להישמר ממפורסם של שקר.
- צריך לדון לכף זכות. בליקוטי עצות נאמר: “צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וְדָבָר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת” (ליקוטי עצות, מחלוקת ומריבה).
- סעיף אחד אינו הכרעה. בדקו גם את מה אינו מוכיח שקר.
מה פירוש הסימונים
| סימון | משמעות בערך זה |
|---|---|
| מפורש | העיקרון נאמר במפורש במקורות שהטבלאות נשענות עליהן. כשנמצא עוגן בטקסט ראשוני, הוא מצוין. |
| נגזר | העיקרון נובע מדגם חיובי שהמקורות מציגים (למשל תיאור התלמיד האמיתי), ואינו הגדרה מצוטטת. |
| ניתוח | הכללה של עורך הערך. היא סבירה, אך אינה נאמרת כך בטקסט, ואין לייחס אותה לרבי נחמן. |
העוגן הראשוני מצוין רק כשנמצא. סעיף ללא עוגן ראשוני נשאר בסימונו כפי שנקבע בטבלאות, ורשום לידו “דורש בירור”.
קבוצה א: כשההילה גדולה מהאדם
השאלה המרכזית: האם מייחסים לאדם מה שאין בו, יותר ממה שיש בו, או סמכות שאינה נובעת ממעלותיו?
| # | סימן אזהרה | מעמד | עוגן ראשוני |
|---|---|---|---|
| 1 | נושא תואר צדיק בלי שהמעשים מתאימים לו | מפורש | ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג |
| 2 | אדם בעל מעלה אמיתית מוצג כבעל דרגה אחרת, גבוהה יותר | מפורש | ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג |
| 3 | מעלה אחת (לימוד, חסד, עבודה) משמשת להצדקת כל תפקיד הנהגה | ניתוח | דורש בירור |
| 4 | תארים שמייחסים תוכן שאין בבעל התואר | מפורש | ליקוטי עצות, כבוד |
| 5 | תנועות גדלות שאולות, שיוצרות רושם של דרגה | ניתוח | דורש בירור |
| 6 | חן ויכולת להרשים שמסתירים פער בין הנראה לבין המצוי | ניתוח | דורש בירור |
| 7 | הסביבה מכתירה, והאדם מתחיל להאמין לדמיונה | נגזר | ליקוטי עצות, כבוד |
| 8 | הדימוי נמשך ונשמר גם אחרי הפטירה | ניתוח | דורש בירור |
בסעיף 4 אפשר להוסיף שבליקוטי עצות מובאת הוראה לא להסמיך את מי שאינו מסוגל להנהיג אפילו את עצמו: “יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת” (ליקוטי עצות, כבוד וגדולה ומנהיגות). זו הוראה לציבור שמעניק תוקף, ולא היתר לחפש אנשים כאלה.
קבוצה ב: כשהרבי מוצב מעל התורה
הסעיפים כאן עוסקים בגבול ההלכה. הם נוגעים לכל בעל סמכות, לא רק בברסלב. העיקרון: מעלה רוחנית אינה פוטרת מחובה.
| # | סימן אזהרה | מעמד | עוגן ראשוני |
|---|---|---|---|
| 9 | קדושה מוצגת כפטור מחובות רגילות | מפורש | דורש בירור |
| 10 | דבקות משמשת להצדקת סטייה מן ההלכה | מפורש | דורש בירור |
| 11 | מעשה חמור מקבל הילה של קדושה בגלל מי שעשה אותו | מפורש | דורש בירור |
| 12 | סוד וקבלה משמשים להלבנת מה שנוגד את הפשט | מפורש | דורש בירור |
| 13 | מחקים הנהגה בלי לברר אם היא נכונה ושייכת למקרה | מפורש | דורש בירור |
| 14 | אמונת חכמים משמשת חיסון נגד כל בירור | נגזר | דורש בירור |
| 15 | התלהבות ומנהגים תופסים את מקום ידיעת החובות | מפורש | דורש בירור |
| 16 | חומרות לראווה לצד הקלה בחובות יסוד | מפורש | דורש בירור |
| 17 | החסידים לומדים מרבם שאפשר לבנות חסידות שאינה כפופה להלכה | מפורש | דורש בירור |
הבחנה חיונית: טעות, אונס, מחלוקת הלכתית, חולי או נסיבות שהצופה אינו מכיר אינם זהים להעמדת אדם מעל התורה. בליקוטי עצות אף נאמר שכשצדיקים חלוקים יש להאמין ש”אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים”. ראו ריבוי הצדיקים והמחלוקת.
קבוצה ג: כשהכבוד נעשה צורך
השאלה כאן אינה אם יש לאדם מעמד, אלא מה המעמד עושה לו. פירוט בהכבוד בתורת ברסלב.
| # | סימן אזהרה | מעמד | עוגן ראשוני |
|---|---|---|---|
| 18 | הכבוד נעשה מטרה, וההנהגה משרתת אותו | מפורש | ליקוטי עצות, כבוד |
| 19 | מה שהגיע בלי בקשה נעשה הרגל, ואחר כך צורך | מפורש | ליקוטי עצות, כבוד |
| 20 | מחיאות הכפיים מחליפות את ההכרה של האדם במצבו | מפורש | דורש בירור |
| 21 | מייחסים לאדם יותר ממה שהוא, והוא יודע ואינו מתקן | נגזר | ליקוטי עצות, כבוד |
| 22 | סמלי מעמד (בגד, תואר, טקס) תופסים את מקום התוכן | ניתוח | דורש בירור |
בסעיף 18 אפשר לצטט את ההוראה בליקוטי עצות: “צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם. וְלֹא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, רַק יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד” (ליקוטי עצות, כבוד וגדולה ומנהיגות).
בסעיף 22 חשוב לדייק: הסעיף אינו קובע שבגדי כבוד או טקסיות פסולים. השאלה היא רק אם הסמל נעשה תחליף למה שהוא אמור לסמן.
קבוצה ד: כשהמינוי מחליף את ההתאמה
השאלה: האם תפקיד או ייחוס משמשים הוכחה למעלה שלא נבדקה? זו שאלה כללית, לא ברסלבית בלבד, ואין בה פסילה של ירושה או של מינוי כשלעצמם.
| # | סימן אזהרה | מעמד | עוגן ראשוני |
|---|---|---|---|
| 23 | הייחוס (בן, נכד, חתן) משמש תעודת התאמה | ניתוח | דורש בירור |
| 24 | הכיסא נחשב כמעניק מעלות | ניתוח | דורש בירור |
| 25 | המשכיות של מוסד נחשבת להמשכיות של דרגה | ניתוח | דורש בירור |
| 26 | ידיעה בתחום אחד נחשבת סמכות בכל תחום | ניתוח | דורש בירור |
| 27 | חובת הכבוד מורחבת לציות בלתי מוגבל | ניתוח | דורש בירור |
| 28 | חילוקי דעות נחשבים בהכרח ביזוי | ניתוח | דורש בירור |
המשפט המסכם: הבעיה אינה שהאדם ירש או קיבל תפקיד. הבעיה היא אם הירושה או התפקיד באים במקום הבירור.
קבוצה ה: כשהמנהיג מפסיק להיות תלמיד
הסעיפים האלה נגזרים מתיאור התלמיד האמיתי, ואינם הוכחות עצמאיות. בליקוטי הלכות (הלכות שליחין ה) כתוב על התלמיד הנאמן: “צְרִיכִין לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אֶת זֶה הַתַּלְמִיד הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל דַּעַת רַבּוֹ כָּרָאוּי” (ליקוטי הלכות, הלכות שליחין ה). ראו התלמידים שבכל דור.
| # | שאלת בירור | מעמד | עוגן ראשוני |
|---|---|---|---|
| 29 | האם הוא מכיר בכך שגם הוא זקוק לעבודה, לתיקון ולהכוונה? | נגזר | דורש בירור |
| 30 | האם אפשר לשמוע ממנו שהוא צריך לברר? | נגזר | דורש בירור |
| 31 | האם הוא משתמש בעצמו בעצות שהוא מוסר לאחרים? | נגזר | דורש בירור |
| 32 | האם הוא מבחין ביושר בין מה שקיבל, מה שביאר ומה שחידש? | ניתוח | דורש בירור |
קבוצה ו: תוספות ייחודיות לברסלב
הטבלה הזאת נוספת על הקודמות. היא מתארת מה צופה תפיסת ההנהגה הברסלבית: רבי נחמן מברסלב הוא מוקד ההתקשרות, והתלמידים מוסרים את תורתו. אין לקרוא אותה כשיפוט על חסידויות אחרות.
| # | תוספת | מעמד |
|---|---|---|
| ב1 | תלמיד נעשה תחליף לרבי | מפורש |
| ב2 | ההתקשרות מועתקת אליו במקום לרבי נחמן | מפורש |
| ב3 | הוא מייחס לעצמו את הכוחות שהספרים מתארים אצל הצדיק | מפורש |
| ב4 | גדלותו מסתירה את תורת רבי נחמן | מפורש |
| ב5 | כבוד לתלמיד נעשה הכתרה של רבי | מפורש |
| ב6 | בוחרים בו לפי התפעלות מעבודתו, ולא לפי נאמנות למסירה | מפורש |
| ב7 | אדם אחד נעשה שער בלעדי | נגזר |
| ב8 | החברות מוחלפת במדרג של חצר | נגזר |
| ב9 | גינוני אדמו”רות נעשים דרך קבועה | מפורש (בדוגמאות) |
| ב10 | עצה נהפכת להכרעה במקום השואל | נגזר |
| ב11 | תשובה מיידית מבטלת את החיפוש והתפילה | נגזר |
| ב12 | השער לתורה נעשה תחליף לתורה | נגזר |
הפירוט בעל כסאו לא ישב זר ובהתלמידים שבכל דור. בחיי מוהר”ן מובאת עדות על כך שהתלמידים נמנעו מהתנשאות: “שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם שֶׁיָּרִימוּ אֶת עַצְמָן לְהַנְהִיג בְּרַבָּנוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת” (חיי מוהר”ן, פרק תקלח).
פריטים שנשארים “דורש בירור”
| פריט | הניסוח הזהיר | מצב |
|---|---|---|
| חיקוי שפת הצדיק | סגנון דיבור רוחני אינו מוכיח את הדרגה | עיקרון סביר; הייחוס למקור דורש בירור |
| התפארות שאולה | דברי גדלות שמתאימים לאדם אחד אינם מתאימים למחקה | אין ציטוט מאומת |
| ממון כמניע להנהגה | יש להבחין בין מימון לגיטימי לבין עיוות הנהגה | דורש בירור |
| כוח כלכלי קובע מעמד | עושר ותרומות אינם מוכיחים מדרגה | הכללה בלבד |
| שלילת כל הצדיקים האחרים | האם נאמנות מחייבת טענות נגד כולם? | דורש בירור |
| דרך שונה מוכרזת פסולה | שונות בסגנון אינה הוכחה לזיוף | הבחנה לשימור |
| מחלוקת שמוחקת את כולם | טענות הדדיות אינן מוכיחות שכולם שקרנים | כלל בירור |
מה לא נכון להסיק
- לא כל סעיף הוא תנאי להגדרת מפורסם של שקר.
- לא כל היפוך של מעלה מוכיח זיוף.
- צדיק שאינו מתאים להנהגה, חכם שאין הלכה כמותו ומפורסם של שקר הם שלושה עניינים שונים.
- הרשימה אינה מיצוי של כל ההוראות שבספרי רבי נחמן בנושא.
בדברי זקני ברסלב
בשיח שרפי קודש מובאים דברי רבי נחמן על צדיקים שלא שברו את הרע לגמרי: “יש כמה צדיקים ששברו התאוות, אבל עדין נשאר אצלם שמץ מנהו, ואלו הצדיקים אין להם כח להחזיר בני-ישראל למוטב, כי אם בכח הצדיק האמת, הראש בית האמתי, שזכה לבטל הרע בתכלית” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן לט)
מקורות
- ליקוטי מוהר”ן, תורה כב
- ליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה א
- ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג
- ליקוטי הלכות, הלכות שליחין ה
- ליקוטי עצות, כבוד
- ליקוטי עצות, מחלוקת ומריבה
- ליקוטי עצות, צדיק
- חיי מוהר”ן