יישוב הדעת
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | מושג |
|---|---|
| מקורות | ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה י שיחות הר"ן, מז |
| מושגים קשורים | התבודדות שמחה תשובה בתורת רבי נחמן |
יישוב הדעת הוא בלשון ברסלב מצב של מחשבה צלולה ושקטה, שבו האדם מתבונן בחייו, במעשיו ובתכליתם. רבי נחמן מברסלב ראה ביישוב הדעת תנאי בסיסי לעבודת ה’, ובהיעדרו את אחת הסיבות העיקריות לכך שבני אדם רחוקים מה’.
במקורות
בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה י נאמר שבני אדם רחוקים מה’ רק משום שאין להם יישוב הדעת, ואינם מתבוננים על תכלית התאוות והעיסוקים שלהם. מי שמיישב את דעתו ושואל לאן מובילים אותו מעשיו, יכול לראות את הבל התאוות ולשוב. באותה תורה נקשר יישוב הדעת לשמחה, משום שהשמחה מאפשרת לאדם לשלוט על מחשבותיו ולהתבונן בשקט.
לפי שיחות הר”ן, מז, נדרשת זכייה גדולה כדי שאדם יוכל לישב את עצמו שעה אחת ביום ולהתחרט על מה שצריך. היום חולף, ויש אנשים שאין להם פנאי לישב את עצמם אפילו פעם אחת בכל ימי חייהם. לכן צריך להתגבר ולייחד זמן לבדוק אם ראוי לבלות את הימים במעשים כאלה. עוד נאמר שם שאילו היה לאדם שכל מיושב, חזק ותקיף, היה מבין שהבלי העולם הזה הם שטות.
בעבודה המעשית
הדרך המעשית ליישוב הדעת בברסלב היא התבודדות, שבה האדם מקדיש זמן קבוע להתבוננות ולשיחה עם ה’. יישוב הדעת קשור גם לתשובה, משום שההתבוננות היא המביאה את האדם לחרטה ולשינוי.