מקווה בתורת ברסלב

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

מקווה בתורת ברסלב
סוגמושג
מקורות שיחות הר"ן, קמא
ליקוטי מוהר"ן, תורה נו
ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה קכג
מושגים קשורים תיקון הכללי
ציון רבי נחמן
תשובה בתורת רבי נחמן

מקווה בתורת ברסלב מתייחס למקומה של הטבילה במקווה בעבודת ה’ לפי רבי נחמן מברסלב. הטבילה במקווה נפוצה בחסידות בכלל, אך בברסלב היא נקשרה במיוחד לתיקון הפגמים ולבריאות.

התיקון הראשון

לפי שיחות הר”ן, קמא, כשגילה רבי נחמן את תיקון הכללי אמר תחילה שהתיקון הראשון הוא המקווה, וביידיש: “דאס ערשטי איז מקוה”. רק אחר כך גילה את התיקון של אמירת עשרת מזמורי התהלים. לכן נוהגים חסידי ברסלב לטבול במקווה לפני אמירת התיקון הכללי, ולפני ביקור בציון רבי נחמן.

במקורות נוספים

בליקוטי מוהר”ן, תורה נו נאמר ש”המקוה מטהר מכל הטמאות”, משום שהוא בחינת חסד עליון. בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה קכג אמר רבי נחמן שהמקווה אינו מזיק כלל, ושרופא האומר שהוא מזיק אינו רופא. לדבריו הטבילה טובה לבריאות הגוף, משום שהיא פותחת את נקבי הזיעה, ובלבד שהמים לא יהיו קרים מדי.

המנהג

בחסידות ברסלב רבים נוהגים לטבול במקווה בכל יום, וטבילה זו נחשבת לחלק מסדר היום הרוחני לצד התבודדות ולימוד. באומן, לקראת ראש השנה, נבנו מקוואות רבים כדי לשרת את עולי הרגל.

בדברי זקני ברסלב

בשיח שרפי קודש מובא מפי רבי נתן: “שכשנזהרין בטבילת מקוה תקותנו חזקה, שיתתקן כל מה שעובר על האדם” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן קנח)