ספר הנשרף

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

ספר הנשרף
סוגמושג
מקורות חיי מוהר"ן, פרק קסח
חיי מוהר"ן, פרק קסט
חיי מוהר"ן, פרק קע
חיי מוהר"ן, פרק קעא
חיי מוהר"ן, פרק קעג
חיי מוהר"ן, פרק קעד
מושגים קשורים מגילת סתרים
צדיק האמת
ברסלב (עיר)

ספר הנשרף הוא כינויו של חיבור מאת רבי נחמן מברסלב שנשרף על פי הוראתו בשנת תקס”ח (1808). הספר נכתב בידי תלמידו רבי נתן מברסלב מפי רבו, אך רבי נתן עצמו העיד שלא הבין את תוכנו. בספרות ברסלב הספר נחשב לחיבור בעל עומק יוצא דופן, והוא מוזכר לצד חיבור נוסף, “ספר הגנוז”, שלא נחשף כלל.

השריפה

לפי חיי מוהר”ן, פרק קסח והפרקים שאחריו, בחורף תקס”ח, בין פורים לפסח, שהה רבי נחמן בלמברג (לבוב) לשם טיפול רפואי במחלת השחפת שפגעה בו. בהיותו שם חלה קשות, והיה בסכנת חיים. לפי חיי מוהר”ן, פרק קסט, נכנס רבי נחמן לחדר מיוחד, בכה הרבה, וסיפר לתלמידו רבי שמעון על ספר שבביתו, שבעבורו מסר את נפשו, ושלדבריו איבד בגללו את אשתו הראשונה ואת בנו. הוא ראה שעליו להסתלק בלמברג, ואם יישרף הספר יוכל להמשיך לחיות זמן מה. רבי נחמן התלבט מאוד, משום שהצטער על אובדן הספר, אך רבי שמעון השיב שאם חייו תלויים בכך, ודאי מוטב לשרוף אותו. לפי המסורת, בסופו של דבר נשלח רבי שמעון עם המפתח לביתו של רבי נחמן בברסלב ושרף שם את הספר.

לפי אותו פרק, אילו נשאר הספר בעולם, היו רואים בו בעין את גדולתו של רבי נחמן. בספרות ברסלב מתפרשת השריפה ככעין פדיון נפש, שבזכותו הוארכו חייו.

תוכן הספר

לפי חיי מוהר”ן, פרק קע, רבי נתן כתב את הספר, אך לא הבין את עניינו. לפי פרק קעג, רבי נחמן אמר שצדיק לבדו או חכם לבדו לא יבינו בו דבר, אלא רק מי שהוא צדיק גדול מאוד וגם חכם בשבע החכמות. מן הספר נודעו פרטים מעטים בלבד. לפי חיי מוהר”ן, פרק תקעד, אחד העניינים שעסק בהם היה הכנסת אורחים והצעת מיטה לאורח, ובפרט מעלת מצוות הצעת המיטה בשביל האורח.

הספר לפני שנשרף, וספר הגנוז

לפי חיי מוהר”ן, פרק קעד, הספר הנשרף היה בן ארבעה חלקים. בקיץ תקס”ו (1806) מסר אותו רבי נחמן לשניים מתלמידיו, רבי יודל מדאשיב ורבי שמואל אייזיק מדאשיב, וציווה עליהם לנסוע בעיירות ולומר בכל עיר מעט ממנו. הוא גם ציווה עליהם להשאיר בכל עיר דפים מכתבי היד של תורותיו, שנדפסו מאוחר יותר בליקוטי מוהר”ן. בספרות ברסלב מבחינים בין הספר הנשרף לבין “ספר הגנוז”, ספר שלפי המסופר כתב רבי נחמן אך שום עין לא ראתה אותו. לפי חיי מוהר”ן, פרק קעא, הספר הגנוז גבוה עוד יותר מן הספר הנשרף, ולפי פרק קעג רק המשיח יוכל לבאר אותו.

מקומו בתודעת ברסלב

סיפור הספר הנשרף מחזק בברסלב את התפיסה שהתורות שנמסרו בכתב, כגון ליקוטי מוהר”ן וסיפורי מעשיות, הן רק חלק ממה שהשיג רבי נחמן. מן הסיפור משתמע גם שיש חכמה שהעולם עדיין אינו מוכן לקבל, ושגילויה שמור לעתיד. לחסידים הסיפור משמש לעתים דוגמה לגודל השגתו של רבם.

במחקר האקדמי עורר הספר הנשרף עניין רב. היו שניסו לשער מה היה תוכנו על פי רמזים בכתבי רבי נחמן ורבי נתן, והיו שקשרו אותו לכתבים אחרים שהיו גנוזים בחוגי ברסלב, כגון מגילת סתרים.