נסיעת רבי נחמן לארץ ישראל
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | מושג |
|---|---|
| מקורות | שבחי הר"ן, נסיעתו לארץ ישראל, א שבחי הר"ן, נסיעתו לארץ ישראל, טו שבחי הר"ן, נסיעתו לארץ ישראל, יט שבחי הר"ן, נסיעתו לארץ ישראל, כא שיחות הר"ן, יא ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה עח |
| מושגים קשורים | צדיק האמת תמימות המחלוקת על רבי נחמן ברסלב (עיר) |
נסיעת רבי נחמן לארץ ישראל היא המסע שרבי נחמן מברסלב ערך לארץ ישראל בשנים תקנ”ח-תקנ”ט (1798-1799), כשהיה בן עשרים ושש בערך. המסע נחשב בספרות ברסלב לנקודת מפנה בחייו ובהשגותיו, ורבי נחמן עצמו ראה בו את המקור לכל מה שהשיג אחר כך. התיאור המפורט ביותר שלו מצוי בחלק “נסיעתו לארץ ישראל” שבשבחי הר”ן, שכתב רבי נתן מברסלב על פי מה ששמע מרבו ומן האיש שליווה אותו בדרך.
ההכנות והיציאה לדרך
לפי שבחי הר”ן, נסיעתו לארץ ישראל, א, לפני הנסיעה ביקר רבי נחמן בקמניץ, ביקור שנעשה בסתר ושמטרתו לא נודעה. בפרק ב מובאים דבריו שקשרו בין קמניץ לבין ארץ כנען. בני משפחתו התנגדו לנסיעה, שהייתה כרוכה בסכנה ובהוצאות רבות, ובעזיבת אשתו ובנותיו לזמן ארוך. רבי נחמן התעקש לצאת, ונסע בליווי איש אחד, שלפי מסורת ברסלב היה תלמידו רבי שמעון.
הדרך עברה דרך אודסה, ומשם הפליגו בספינה לקושטא (איסטנבול). לפי פרק ט, בדרך פגעה בספינה סערה קשה, ונוסעיה היו בסכנת חיים. לפי פרק יב, בקושטא נהג רבי נחמן במעשי “קטנות”: הלך יחף ובלי חגורה, והתנהג כאדם פשוט ומבוזה. לפי פרק י, אמר אחר כך שהקטנות והבזיונות הם שהצילו אותו, משום שהם נדרשים קודם הכניסה לארץ ישראל.
בארץ ישראל
לפי פרק טו, הספינה עגנה תחילה מול יפו, אך רבי נחמן לא ירד בה לחוף, והגיע לחיפה סמוך לראש השנה תקנ”ט (ספטמבר 1798), בליל “זכור ברית”, ועמד ליד הר הכרמל. לפי אותו פרק, אמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל פעל את מה שרצה להשיג. לפי פרק טז, מיד אחרי ראש השנה ביקש לשוב לביתו, אך מלווהו ומקורביו בארץ הפצירו בו להישאר ולבקר במקומות הקדושים.
לפי פרק יז, ביום הכיפורים באו אליו אנשים מטבריה. אחר כך עבר לטבריה, שהייתה אז מרכז של חסידים מעולי רוסיה ופולין, ובהם רבי אברהם מקאליסק. לפי פרק יט, רבי אברהם ביקר אותו ושוחח עמו ביחידות, ורבי נחמן חלה זמן מה. באותו פרק מתואר גם מעשה במלשין שהתנכל לאנשי טבריה, עד שרבים מתושבי העיר ברחו ממנה.
החזרה
בתחילת 1799 פלש נפוליאון בונפרטה לארץ ישראל, והגיע עד עכו. לפי פרק כא, בשל המלחמה נאלצו רבי נחמן ומלווהו לעזוב במהירות, ועלו על ספינה שחזרה בדרך ארוכה ומסוכנת. מסורת ברסלב מספרת על הרפתקאות נוספות בדרך חזרה, עד שהגיעו לביתם בקיץ 1799.
משמעות המסע בתורת ברסלב
רבי נחמן ייחס למסע חשיבות עצומה. לפי שיחות הר”ן, יא, אמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל, משום שהתגבר על מניעות רבות, ובהן מניעות של ממון, והשלים את המסע. מכאן למד שכל מאמץ ותנועה שנעשים לשם דבר שבקדושה אינם הולכים לאיבוד. בליקוטי מוהר”ן תנינא, תורה עח קשר רבי נתן את דרכו של רבי נחמן בתמימות ובפשיטות לדרך שהלך בה בנסיעתו לארץ ישראל.
בתורת ברסלב ארץ ישראל מסמלת מדרגה רוחנית של אמונה ושל ניצחון במלחמת היצר, ולא רק מקום גיאוגרפי. המסע נעשה דגם לשאיפה להגיע אל הקדושה גם במחיר מאמץ, סכנה ובזיונות. גם המחלוקת על רבי נחמן נקשרה בספרות ברסלב לתקופה שאחרי החזרה, כשהחל רבי נחמן לפעול כמנהיג בעל תורה משלו.
בדברי זקני ברסלב
בשיח שרפי קודש מסופר על התקופה שבה היה רבי נחמן בארץ ישראל: “בעת שהיה רבנו זכרונו-לברכה בארץ-ישראל, הבטיח להרב, רבי אברהם קאליסקער זצ”ל, שתכף כשיבוא לחוץ-לארץ יסע אל הרב רבי שניאור זלמן הרב מלאדי, לדבר עמו בענין מעות ארץ-ישראל” (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן תקמ)