רבי יודל מדאשיב
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| נפטר | תקצ"ח (1838) |
| רבותיו | רבי נחמן מברסלב |
רבי יודל מדאשיב (נפטר תקצ”ח, 1838) היה מוותיקי תלמידיו של רבי נחמן מברסלב. לפני שהתקרב אליו עמד בראש חבורת חסידים בדאשיב, והיה תלמידו של רבי פנחס מקוריץ וחתנו של רבי לייב מטרוסטינץ, תלמיד המגיד ממזריטש.
לפני התקרבותו לרבי נחמן
לפי המסופר, בנעוריו גדל בבית רבי פנחס מקוריץ, ולימים נמנה עם תלמידיו הגדולים. הוא היה תלמיד חכם גדול שלמד גם תורת הנסתר מחותנו. בדאשיב עמד בראש חבורה של מבקשי ה’, והתווה להם הנהגות של תעניות, קימת חצות ועוד.
חותנו, רבי לייב, נפטר בספינה בדרכו לארץ ישראל. לפי המסורת, לפני צאתו אמר לבניו שאם ישמעו על צדיק שמורה לחסידיו לומר וידוי דברים, עליהם להתקרב אליו. כך סופר בעלון “אוצרות”.
ההתקרבות
אחד ממקורביו של רבי יודל, רבי דוב, ביקר במדוודיבקה והתקרב לרבי נחמן, שהיה אז כבן עשרים. רבי יודל הבחין בשינוי שחל בו, והחליט, אף על פי שהיה מנהיג בעצמו, לנסוע אל הרבי הצעיר ממנו. הוא יצא יחד עם רבי שמואל אייזיק מדאשיב, ולפי המסורת עשו כמאתיים קילומטר ברגל, מחמת עניותם.
כשביקש מרבי נחמן שיורה לו דרך לעבודת הבורא, ענה לו רבי נחמן בשאלה, ורבי יודל הבין כי דבריו תוכחה. בהמשך הורה לו רבי נחמן להתוודות, ואז נזכר בדברי חותנו והבין שהגיע אל הצדיק שעליו דובר. הוא ויתר על ההנהגה, והפך לחסיד, ואחריו עשו כן חבורתו בדאשיב ובניו של רבי לייב מטרוסטינץ.
לפי המסורת אמר לו רבי נחמן באותה תקופה שכשרוצים להתקרב לאמת מתגבר השקר, אולם כשמתגברים על המניעות הופך השקר לקשר, ושהוא כבר יהיה מקושר אליו כל ימי חייו.
בהמשך חייו
אחרי שהות של שישה שבועות אצל רבי נחמן שב לדאשיב, ואמר לבני ביתו שאי אפשר להיות רחוק כל כך מרבי כזה. אחר כך עבר לגור במדוודיבקה, ושימש בה ברבנות. מדי שנה, בדרכו לציון רבי נחמן באומן, עבר בעיר ברסלב ופגש את רבי צבי אריה מברסלב, ושחזר לפניו את סיפור התקרבותו, ובסיומו אמר שאולי אצלם הסיפור ישן, אך אצלו הוא חדש לגמרי.
בעת המחלוקת על רבי נחמן הזכיר רבי נתן מברסלב אותו, כשאמר שאין לחשוש ממחלוקת כשיושב עמם יהודי ששומע בכל מוצאי שבת את הכרוז: “ישובו רשעים לשאולה” (תהלים ט, יח).
רבי יודל נפטר בשנת תקצ”ח, בגיל של למעלה משמונים.
מקורות
- שער ברסלב – רבי יודל מדאשיב
- שער ברסלב – רבי יודל (יהודה)
- עלון “אוצרות”, באדיבות ד. ברסלבר