רבי יעקב מז'יטומיר
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי יעקב קויפמאן |
| רבותיו | רבי שלמה מזוויעהל |
רבי יעקב מז’יטומיר (קויפמאן) היה חסיד ברסלב שהתגורר באומן. בצעירותו היה מתלמידי רבי שלמה מזוויעהל, ובהמשך התקרב לברסלב. לפי המסופר נאסר בידי הקומוניסטים בניסן תרצ”ח ונפטר לאחר עינויים.
באומן
באומן כונה “רבי יענק’ל זיטומיר” וגם “ר’ יענק’ל שרייער” (הצועק), משום שצעק בתפילתו מרוב להט. לפי המסופר נמשכה תפילת “עזרת אבותינו” שלו לעיתים שעה ארוכה, והוא ביקש בה בדמעות, בעיקר בקטע צור ישראל קומה בעזרת ישראל.
הוא נהג לבוא לציון רבי נחמן ולקרוא שם מתוך סיפורי מעשיות, מעשה אחר מעשה, עד סוף הספר, ושומעיו התעוררו מקריאתו המרגשת. אחר כך היה מעמיס שק על כתפיו ומסתובב בעיר, מבקש מבית לבית מצרכי מזון לעניים ומחלק אותם. בזכות מעשי החסד שלו התקיימו חסידים רבים בתקופת הרעב הקשה, וגם רבי שמואל הורביץ ניזון, בהיותו באומן, מפיתות הלחם שהביא ל”קלויז”.
לפי המסופר החזיר בתשובה את רבי משה צדוק’ס, שהיה רחוק מאוד מהדת. כשבא משה לקלויז לומר קדיש על אביו הציע לו רבי יעקב להניח תפילין, ובהדרגה נעשה משה לחסיד, ובתקופת הקומוניסטים בנה בחצרו מקווה מחתרתי, היחיד באומן.
מכתבים
במכתב לידידו רבי הירש לייב ליפל, שעלה לארץ ישראל, כתב רבי יעקב על חלומות שבהם ראה אותו. במכתב לרבי שמואל הורביץ ביקש עזרה להגיע לארץ ישראל. המכתבים נדפסו ב”שארית ישראל” (מכתבים קל”ב וקל”ג).
מעצרו
בימי הקומוניסטים לימד ילדים תורה במחתרת. בניסן תרצ”ח נאסרו באומן שמונה עשר מחסידי ברסלב, ובהם רבי יעקב. כשהגישו לו טופס לחתום, אמר שאינו חותם בטרם יראה מה כתוב בדף. כשקראו לפניו הלשנות על חבריו אמר שהוא מוכן לחתום על מה ששייך אליו, אך על מה שקשור לאנשים אחרים לא יחתום. לפי המסופר עינו אותו, ולאחר זמן נפטר. תאריך הפטירה ומקום הקבורה לא צוינו.
מקורות
- שער ברסלב – תולדותיו של רבי יעקב מז’יטומיר
- שארית ישראל, מכתבים קל”ב–קל”ג