שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תצז

אָמַר פַּעַם: אַבְרֵךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סֵדֶר בַּחַיִּים, אוּלָם שֶׁכָּךְ יִחְיוּ שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת לְאַבְרֵךְ סֵדֶר. "אַ יוּנְגֶער מַאן דַארְף צוּ הָאבְּן אַ סֵדֶר, אָבֶּער שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן זָאלְן אֲזוֹי לֶעבְּן, וִוי קֶען אַ יוּנְגֶערְמַאן הָאבְּן אַ סֵדֶר". כְּאוֹמֵר, שֶׁאבְרֵךְ בְּהֶכְרַח שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סֵדֶר, אוּלָם בְּכָל זֹאת מֵחֲמַת עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' בְּכֹחוֹת וִיגִיעוֹת וְכוּ', בְּהֶכְרֵחַ לוֹ גַּם לָצֵאת לִפְעָמִים מֵהַסֵּדֶר הָרָגִיל.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.