פַּעַם בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַת אַחַר הַתְּפִלָּה, בִּקֵּשׁ אֶחָד מֵאַנַ"שׁ מֵרָאבְּרַ"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ רָאבְּרַ"נ: עַתָּה עַל יְדֵי נְקוּדַת הַשַּׁבָּת, הַיְּנוּ עַל יְדֵי עִנְיְנֵי שַׁבָּת כְּהַקִּדּוּשׁ וְהַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְכוּ' יָכוֹל לִפְעוֹל אֶת רְפוּאָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה וְהוּא מְבֹאָר עַל פִּי תּוֹרָה ל"ד שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' מֵעִנְיָן "הַנְקוּדָה הַשַּׁיֶּכֶת לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת".
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תצח
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.