אָמַר: רַבֵּנוּ אָסַר לָנוּ לְהַבִּיט וְלִלְמוֹד בְּסֵפֶר "מוֹרֶה נְבוֹכִים" וְלַעֲסוֹק בַּחֲקִירוֹת, אוּלָם אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת עֲצַת הַהִתְבּוֹדְדוּת כְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ לוֹמֵד עִמוֹ יִצְרוֹ הָרַע מוֹרֶה נְבוֹכִים בְּעַל פֶּה, כִּי בָּזֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ נֶחְקָק בּוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּית בְּרוּרָה וּנְקִיָּה, וְנִצוֹל מֵחֲקִירוֹת וּסְפֵקוֹת.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תצו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.