שלשים אלף קדושי אומן
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | מושג |
|---|---|
| מקורות | קינת אומן, רבי דוד חזן |
| מושגים קשורים | אומן ציון רבי נחמן |
שלשים אלף קדושי אומן הם היהודים שנרצחו באומן שבאוקראינה בימים ה’–ז’ בתמוז תקכ”ח (1768), בעת מרד ההיידמאקים בשלטון הפולני. יום הזיכרון להם נחל בימים אלה מדי שנה.
רקע
במחצית השנייה של המאה ה-18 פרצו באוקראינה מרידות נגד השלטון הפולני, והיהודים, שנתפסו כנציגי השלטון, היו הקרבנות הראשונים. בשנת תק”ך (1760) הרגו ההיידמאקים אלפי יהודים באומן והחריבו את רוב העיר, ושנה לאחר מכן בנה אותה מחדש הרוזן פוטוצקי, מושל האזור.
בשנת תקכ”ח (1768) מרדו ההיידמאקים שוב. יהודי הסביבה נמלטו לאומן, שהייתה עיר מבצר, בתקווה למצוא בה מקלט. איוון גאנטע, שנשלח מפולין לדכא את המרד, החליף צד והפך למפקד המורדים. לפי המסופר, חלק גדול מהיהודים לא מצאו מקום בתוך החומות, ונהרגו מחוץ לעיר.
הטבח
כוחותיו של גאנטע פרצו לעיר, ואלפי יהודים התקבצו בבית הכנסת הגדול. לפי המסורת שהובאה באתר שער ברסלב, הוצבה ליד בית הכנסת חופה נמוכה ולצדה צלם, והוכרז שמי שיעבור תחתיה ויתכופף לפני הצלם יינצל. לפי אותה מסורת איש מהנאספים לא יצא, והם נרצחו על קידוש השם. הפרעות נמשכו שלושה ימים, ומספר ההרוגים בעיר ומחוצה לה הגיע לשלושים אלף.
הניצולים והקבורה
רק בודדים ניצלו, והם הסתתרו במערה סמוך לעיר, ובהם רבי דוד חזן. לאחר שהסתיים הרצח יצאו הניצולים ואספו את הגופות, שנקברו בשני תלי עפר בבית הקברות הישן של אומן. בבית קברות זה נקבר כארבעים שנה לאחר מכן רבי נחמן מברסלב, וכיום נמצא בו ציון רבי נחמן.
לזכר הטבח כתב רבי דוד חזן את קינת אומן. בה הוא מנה את ההרוגים, וכתב שביום ההוא מספר ההרוגים הגיע לערך שלושים אלף נפשות מישראל. הקינה נשמרה בכתב יד על קלף.
בדברי זקני ברסלב
בשיח שרפי קודש נאמר על האירוע באומן בשנת תקכ”ח: “ורצחו את כל היהודים תושבי העיר, כשלשים אלף נפש, והיה זה קדוש השם מפלג. וקברו את הנרצחים בבית-הקברות בקבר אחים גדול, בסמוך לציון רבנו” (שיח שרפי קודש, חלק ג, סימן תרא)
מקורות
- שער ברסלב – שלשים אלף קדושי אומן
- קינת אומן, רבי דוד חזן