רבי יצחק שטרנהרץ

מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב

רבי יצחק שטרנהרץ
סוגאישיות
נולד ערב פסח תקס"ח (1808)
מקום לידה מוהליב
נפטר י"ד באדר ב' תר"ל (1870)
מקום קבורה צפת
רבותיו רבי נתן מברסלב
חיבוריו מפתחות לליקוטי מוהר"ן (אבדו)

רבי יצחק שטרנהרץ (תקס”ח–תר”ל, 1808–1870) היה השני מבין בניו של רבי נתן מברסלב. נולד במוהליב בערב פסח תקס”ח ונקרא על שם אבי סבו, רבי יצחק מדנציג. נפטר בצפת בפורים תר”ל.

חייו

לפרנסתו ניהל את בית הדואר בטולטשין, והפך את התורה והעבודה לעיקר ואת הפרנסה לטפלה. בתחילת עבודתו הדריך אותו אביו שבדרכו לבית הדואר ובחזרה ממנו ידבק מחשבותיו בתורה ובעבודת ה’, אך בהיותו שם ישים לבו היטב לעבודתו, שלא יצא חלילה מכשול מתחת ידו. רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין זכר מילדותו כיצד צעד בדרכו לדואר מתוך שרעפי קודש. הוא נודע גם בזהירותו בדיני ממונות.

בשיח שרפי קודש מסופר שרבי יצחק בא בשאלה לאביו, “היות שהפריץ הציע לו אחד משלשה עבודות, א. ניהול בית הדאר, ב. ניהול טחנת הקמח, ג. ניהול כריתת העצים שביער השיכים לו”. רבי נתן לא רצה שיקבל שום עבודה, אך כיוון שרבי יצחק שאל רק איזו עבודה לקחת, יעץ לו לקחת את הדואר. (שיח שרפי קודש, חלק ב, סימן תקעא)

על יראת השמים שלו מסופר כי פעם בשבת הרגיש שהוא נושא דבר בכיסו, ומחשש שיחזור על כך תפר מאז את כיסי בגדי השבת. פעם חלה קשות, ונשבע שבמקום להבטיח שיהיה כשר, יודה לה’ כל ימיו אם יבריא.

משפחתו

לפי גידולי הנחל, בקיץ תקפ”ג נשא רבי יצחק את בתו של רבי אלימלך מטשערקאס. אשתו סירבה לחיות עמו, והם נפרדו בשנת תקפ”ה, אחרי מאמצים רבים של רבי נתן. בשנת תקפ”ו נישא בשנית, לחנה, ממשפחה של מתנגדי ברסלב. נולדו לו שני בנים, רבי דוד צבי ורבי מיכל, ובת שנישאה לאדם שלא היה מאנשי ברסלב.

יחסו לרבי נתן

יותר מכל אחיו דבק באביו ועמד עמו בקשרי מכתבים. רבי נתן השיב לו באיגרות ארוכות, וממכתבים אלו נוצר רובו של הספר עלים לתרופה. בספר כוכבי אור מובא שרבי נתן אמר לו לשהות תמיד בראש השנה באומן, ואם ימנעו השלטונות מלהגיע לציון, לעמוד במקום שרואים ממנו את הציון, לומר את עשרת המזמורים של תיקון הכללי ולהתפלל באומן אפילו בעזרת נשים ריקה. באחד ממכתביו כתב לאביו שלדעתו לא נמצא שום אב בעולם שיקיים את הפסוק ולמדתם את בניכם כמו שאביו מקיים בו.

בשנת תקצ”ג כתב מפתחות לליקוטי מוהר”ן, ורבי נתן כתב לו שדעתו נוחה מאוד מכך שהוא עוסק בכתיבת המפתחות. הם אינם המפתחות שבסוף ליקוטי מוהר”ן, שהודפסו כבר בשנת תקפ”א, והם אבדו ואינם ידועים היום.

עלייה ופטירה

בשנת תרכ”ח (1868), בהיותו בן שישים, עלה לארץ והתיישב בצפת. כשנתיים אחר כך, ביום הפורים תר”ל, נפטר. בגלל הגשם והבוץ בלילה קברו אותו חברי החברה קדישא בחלקה יקרה מאוד בסמוך לציון ה”בית יוסף”, ללא ידיעתם. כשנודע להם שאביו חיבר חיבור גדול על ארבעת חלקי השולחן ערוך (ליקוטי הלכות), נחה דעתם.

בשיח שרפי קודש מובאים שבחיו מתוך הקדמת הרב מטשערין לספר עלים לתרופה: “היה איש תם וישר ירא אלהים וכו’ מנעוריו. ועסק הרבה בתורה ובעבודת ה’ כל ימיו וגם קצת בדרך-ארץ”. כן נאמר שם שהיה “בעל צדקות ומכניס אורחים”. (שיח שרפי קודש, חלק א, סימן רלב)

מקורות