רבי חיים בנימין ברוד
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי חיים בנימין ב"ר יחזקאל ברוד |
| נפטר | כ"א בכסלו תשל"א (1970) |
רבי חיים בנימין ברוד (נפטר כ”א בכסלו תשל”א, 1970) היה חסיד ברסלב שחי ברוסיה הסובייטית. הוא התקרב לברסלב בפולין, הגיע לאומן בנעוריו, התגורר במז’יבוז’, ופעל להפצת יהדות תחת שלטון הקומוניסטים. בשנת תשכ”ב עלה לארץ ישראל.
נעוריו והגעתו לאומן
רבי חיים בנימין נולד בפולין לאביו רבי יחזקאל. בגיל ארבע התייתם מאביו, ואמו פרנסה את ילדיה. בגיל שמונה עשרה מצא דפים עם דברי חסידות ברסלב והתחבר לקבוצת חסידים בעירו. מהם שמע על חשיבות ההשתטחות על ציון רבי נחמן, אך הגבול בין פולין לרוסיה היה סגור. הוא ועוד תשעה נערים הבריחו את הגבול דרך היערות והגיעו לאומן.
משם כתב לאמו שיחזור בקרוב, אך נשאר שם. לאחר זמן נישא לבתו של רבי נפתלי הירץ מכליס, ממשפחה שחיה במז’יבוז’ דורות רבים. רבי ברוך ממז’יבוז’ קבור בעיירה זו, והוא נהג לפקוד את קברו, את קבר הבעל שם טוב ואת קברי שאר הצדיקים שבבית העלמין.
בימי השלטון הסובייטי
כשנישא כבר שלטו הקומוניסטים ברוב ברית המועצות, והעבודה בשבת הייתה תנאי לפרנסה. הוא גידל את ילדיו במז’יבוז’ לתורה ומצוות, בעוני רב. לפי המסופר שמר על שמחה גם בעוני, ובנו מספר שאחת מעצותיו הייתה שכל יהודי הוא בן יחיד אצל הקב”ה.
בנו, רבי יחזקאל, כתב בספרו אור חסידי בחושך הסובייטי שאחד הדברים שאביו דיבר איתו עליהם היה שכל יהודי הוא בן יחיד אצל הקב”ה, ושיהודי צריך להתנהג עם ה’ כפי שילד מתנהג עם הוריו.
לפי המסופר שיתף פעם בהתוועדות של חסידי חב”ד, ששוחחו בצער על ריחוקם מרבם, ואחר כך יצא בעצמו לנסוע לאומן. הוא נסע למרחקים כדי להביא לאנשים תפילין, ציצית או סידור, ופעל בחסד בעוניו. פעמים רבות נאסר בגלל פעילותו, ובכלל זה בראש השנה תרצ”ה, אך ניצל. בהמשך עבר להתגורר באומן.
בראש השנה תרצ”ט היה בין המעטים שהתפללו באומן. לאחר השואה חידש עם פליטים מחסידי ברסלב את הקיבוץ הקדוש באומן, ולקח חלק בהקמת הבית ליד הציון.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת תשכ”ב הצליח לצאת מברית המועצות ועלה לארץ ישראל. עם הגעתו השתטח על האדמה ונישק אותה, ואחר כך יצא בריקוד. הוא נפטר בכ”א בכסלו תשל”א. מקום קבורתו אינו צוין במקור. חתנו היה רבי יעקב גלינסקי, מגיד מישרים, ומצאצאיו נמנים חסידי ברסלב.
התבודדותו
רבי לוי יצחק סיפר שרבי אליהו מייזעס, בהיותו באומן, שמע על חשיבות ההתבודדות ורצה לראות אנשים שנוהגים כך. הוא הלך בסתר אחרי רבי חיים בנימין כשיצא להתבודד. אחר כך סיפר שהוא מתבייש מפניו: “איך שהוא דבר והשתפך בתפלתו כל כך לה’ יתברך” (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן רסו). הוא התרשם עמוק מכך שאדם בעל מלאכה מגיע לדיבורי תפילה אמיתיים וחמים כאלה.
מקורות
- שער ברסלב – תולדות חייו של רבי חיים בנימין ברוד
- אור חסידי בחושך הסובייטי (מאת בנו, רבי יחזקאל ברוד)