רַבֵּנוּ אָמַר: "הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה הוּא נִלְקַח מִמֶּנִּי", "ווּאוּ אַ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה נֶעמְט זִיךְ דָּאס פוּן מִיר" וְכוּ'. וְאַנַ"שׁ אָמְרוּ שֶׁזֶּה מְיוּסָד עַל פִּי תּוֹרָה רפ"ב בְּמַה שֶּׁמְבוּאָר שָׁם, מֵעִנְיַן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַמְלַקֵּט אֶת הַנְּקוּדוֹת טוֹבוֹת מִכָּל אֶחָד מֵהַצִּבּוּר, וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתָם בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה שֶׁבָּא לְכָל אֶחָד.
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן מט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.