שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקמד

יָדוּעַ שֶׁהַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק זַצַ"ל לֹא הִכְנִיס וְקִבֵּל אֶת צִבּוּר הַפּוֹנִים אֵלָיו מֵאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית עַד שְׁעַת חֲצוֹת לַיְלָה. בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵין שׁוּם עֲלִיָּה לַתּוֹרָה אַחַר עַרְבִית, וּזְמַן זֶה הוּא מְיֻחָד אַךְ וְרַק לְשֵׁנָה וְאֵין רָאוּי זְמַן זֶה לָתֵת עֵצָה נְכוֹנָה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.