שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקמג

הֵבִיאוּ פַּעַם אַנְשֵׁי הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק זַצַ"ל אֵלָיו אִישׁ אֶחָד שֶׁעָסַק הַרְבֵּה בְּתַעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים כִּתְשׁוּבָה עַל עֲוֹנוֹתָיו, וְהָיָה נִרְאֶה לְרֹב תַּעֲנִיּוֹתָיו כִּמְעַט כְּאָדָם גּוֹסֵס. אָמַר לָהֶם הַצַּדִּיק וְכִי מַה הֵבֵאתֶם אֵלַי נִפְטָר? הֲרֵי אֵין רוֹאִים כָּאן אָדָם כְּלָל? וְצִוָּה לִבְנוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר "קַח אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ וְהַאֲכִילֵהוּ וְאַשְׁקֵהוּ וְכַעֲבֹר שְׁבוּעַיִם תְּבִיאֵהוּ אֵלַי, וַאֲבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.