שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקמא

ארַבִּי יֵיבֵי מֵאוֹסְטְרָאָה זַצַ"ל תַּלְמִיד "בַּעַל הַתּוֹלָדוֹת" קָרָא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם יֵיבֵ"י, כִּי שְׁמוֹ הָיָה כְּשֵׁם רַבּוֹ יַ'עֲקֹב י'וֹסֵף בֶּ'ן יְ'הוּדָה לֵייב וּמִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ קָרָא לְעַצְמוֹ בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת יֵיבֵ"י.

בוְסִפֵּר שֶׁפַּעַם כְּשֶׁשָּׁכַב אֶצְלוֹ רַבּוֹ בְּחָלְיוֹ, וְנִגַּשׁ אֵלָיו לְשָׁאֲלוֹ שׁוּם שְׁאֵלָה בַּתּוֹרָה, הִתְאַמֵּץ בַּעַל הַתּוֹלָדוֹת בְּשַׁלְהוֹבִין דְּנוּרָא לַעֲנוֹת לוֹ עַד שֶׁרָאָה אֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹ כָּל כַּךְ עַד שֶהַמִּטָּה הִתְרוֹמְמָה עִמּוֹ יַחַד לְגֹדֶל שַׁלְהֶבֶת קְדֻשָּׁתוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.