שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תעז

סִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר אֵיךְ שֶׁהִגִּיעַ לְאוּמַן מִכְתָּב מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁלַח מֵהרה"ח רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרְבִיץ זַ"ל וּבִקֵּשׁ בְּמִכְתָּב זֶה שֶׁיַּזְכִּירוּ בִּתְפִלָּתָם אֶת בְּנוֹ רַבִּי מֹשֶׁה נַחוּם זַ"ל בְּפָרְטוֹ שָׁם, הֱיוֹת וַהֲרֵי הוּא כְּבָר כְּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַל כֵּן יִתְפַּלְּלוּ נָא בַּעֲדוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס בְּדֶרֶךְ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי וְשֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם עֲצַת הַהִתְבּוֹדְדוּת מִדֵּי יוֹם.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.