שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תעג

הָיָה מְפַרְנֵס אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן אֶת אֶחָד וְהָיָה דּוֹאֵג עֲבוּרוֹ מְאֹד וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָזַר לוֹ הַדָּבָר כִּי הָלַךְ זֶה וְהִלְשִׁין עָלָיו עַל עֲוֹנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה לִנְעָרִים וּבָאוּ וּתְפָסוּהוּ, וְהֶעֱנִישׁוּהוּ שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדוֹת שֵׁרוּת בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּאוּמַן מֶשֶׁךְ חָדְשַׁיִם יָמִים, וְהָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ הַתָּרַת קְשָׁרִים שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ בְּחוּטִים וַחֲבָלִים וְהָיְתָה זֹאת עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת מְאֹד מְאֹד.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.