שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תכד

סִפֵּר שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן הָיָה יֶלֶד פֶּלֶא בְּקוֹל סוֹלוֹ וְעַל כֵּן הָיָה מְלַוֶּה וְעוֹזֵר בְּקוֹלוֹ לַחַזָּן הַמְפֻרְסָם בְּשֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה אַהֲרֹן גְּרָאדְזִיסְקֶער זַ"ל, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ וּבִבְכִיּוֹת מַפְלִיגוֹת וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּנֻסַּח הַמַּגִיד מִקָּאזְנִיץ זַ"ל, הוּא יָדַע גַּם בִּצְעִירוּתוֹ לִקְרֹא תְּוֵי נְגִינָה שֶׁלִּמְּדוֹ זֹאת חַזַּן הָעִיר, אוּלָם אַחַר כָּךְ שְׁכָחוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.