שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תכג

סִפֵּר עַל אָבִיו שֶׁהָיָה לַמְדָן גָּדוֹל וּכְשֶׁהָיָה בּוֹחֵן אֶת יְלָדָיו עָמְדוּ מְלַמְּדֵיהֶם בְּהִתְפַּעֲלוּת, וְאָמְרוּ לוֹ מֵהַבְּחִינוֹת וְהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אָנוּ לוֹמְדִים אֵיךְ צָרִיךְ לִלְמֹד. וְסִפֵּר שֶׁרָאָה פַּעַם בְּבֵיתוֹ, עוֹד לִפְנֵי הִתְקָרְבוּתוֹ, אֶת הַסֵּפֶר 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' וְרָאָה אֶת אָבִיו קוֹרֵא בּוֹ מֶשֶׁךְ לַיְלָה שָׁלֵם עַד שֶׁגְּמָרוֹ כֻּלּוֹ בְּפַעַם אַחַת.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.