אָמְרוּ בְּהַמַּעֲשֶׂה מִבֶּערְגִּיר וְעָנִי (בסיפורי מעשיות מעשה י) שֶׁכְּשָׁרָאָה הַבֶּערְגִּיר אֶת שְׁכֵנוֹ הֶעָנִי בּוֹכֶה נִכְנַס אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ עַל מָה תִּבְכֶּה וְכוּ' וְכוּ'. שֶׁכָּךְ הַדָּבָר נוֹהֵג בִּכְלָלִיּוּת הַצַּדִּיק עִם אֲנָשָׁיו, שֶׁבְּרֶגַע שֶׁהָאָדָם בּוֹכֶה וּמִתְאוֹנֵן עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִכְנָס וּבָא אֵלָיו הַצַּדִּיק בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא וּמִתְעַנְיֵן בְּמַצָּבוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ בְּצָרָתוֹ, וְשׁוֹאֵל לְחֶסְרוֹנוֹ וְחוֹשֵׁב יַחַד עִמּוֹ עֵצוֹת נְכוֹנוֹת לִישׁוּעָתוֹ.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שג
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.